ערבית במוצאי יום טוב
ערבית במוצאי יום טוב לא. במוצאי יום־טוב אומר הש"ץ קדיש תתקבל, "שיר המעלות", קדיש ו"עלינו לשבח". כשמוצאי יום־טוב במוצאי שבת, או במוצאי שבת חול המועד
ערבית במוצאי יום טוב לא. במוצאי יום־טוב אומר הש"ץ קדיש תתקבל, "שיר המעלות", קדיש ו"עלינו לשבח". כשמוצאי יום־טוב במוצאי שבת, או במוצאי שבת חול המועד
קריאת התורה לחג הסוכות כא. ביום הראשון של סוכות מוציאים שני ספרים, באחד קוראים "שור או כשב" בפרשת אמור, (ויקרא כב) שמדבר על עניין החגים,
הוצאת ספר תורה יח. מוציאים ספר תורה מן ההיכל בלי לומר "בריך שמיה וכו'", מניחים את ספר התורה על התיבה ומתחילים מיד ב"הושענות". אחרי ה"הושענות"
הלל טז. צריך לומר את ההלל בשמחה ובנחת, ולא במרוצה. בקריאת ההלל צריך לעמוד, ואפילו לסמוך עצמו על הכותל אסור, אלא אם כן הוא זקן
טעויות בתפילה יא. בליל חג אומרים בתפילה "אתה בחרתנו". אם שכח שהוא יום־טוב והתחיל "אתה", יאמר "בחרתנו" ואם אמר "אתה חונן" יגמור את הברכה עד
יעלה ויבוא בחול המועד ח. בחול המועד מתפללים שחרית כמו יום חול ומוסיפים "יעלה ויבוא". אם שכח לומר "יעלה ויבוא" ונזכר ב"ברוך אתה ה'", שלפני
יום טוב ראשון שחל בשבת ו. כשחל יום־טוב של סוכות בשבת ולא נוטלים את ארבעת המינים – טוב לקרוא בתוך הסוכה לפני תפילת שחרית בפרשת
ליל סוכות בשבת א. נוהגים לומר "לכה דודי" וקבלת שבת, אך אין אומרים "במה מדליקין", אלא מתחילים "כל ישראל וכו' אמר ר' אלעזר וכו' תלמידי
הנענוע כב. להצמיד – כשמנענע בלולב יצמיד את האתרוג אל הלולב ויצמיד את שניהם אליו ויוליך אותם צמודים כשראשי העלים כלפי מעלה, ומוליך אותם ג'
הנטילה יג. דרך גדילתו – אם הפך ונטל את האתרוג בימין ואת הלולב בשמאל – יצא. וטוב לחזור וליטול בלא ברכה. (כה"ח שם ס"ק טל
© 2016 כל הזכויות שמורות לבעלים, מעצב ועורך האתר: שלמה אברג׳ל – גרףמוד.