תגית: כתיבה

תשמיש מח. תשמיש המטה – אסור. ויש להחמיר שלא לנגוע באשתו בלילה וביום. ואפילו שלא להושיט משהו מיד ליד. ויש מקילים ביום – ואין להקל. (עיין שו"ע תקנד סע' יח. כה"ח שם ס"ק פה. בא"ח דברים כג).

שינה מה. יש לאדם להצטער בעניין משכבו, שאם רגיל לשכב על שני כרים – ישכב עתה על אחד. ונוהגים להניח מזרון על הארץ ולשכב עליו. ולהניח אבן קטנה מתחת לכרית ראשו זכר למה שנאמר: "ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו" (בראשית

ישיבה על ספסל מג. נוהגין שלא לשבת על ספסל לא בלילה ולא ביום לא בבית הכנסת ולא בביתו, עד לאחר הצהריים כי אם על הארץ, ולא על הארץ ממש, אלא על שמיכה או שטיח וכדו'. שאינה גבוהה טפח (שמונה ס"מ).

מלאכה לו. נוהגים שלא לעשות כל מלאכה בלילה וביום. ואיזה מלאכה אסורה? כל מלאכה שיש בעשייתה שיהוי קצת אפילו אינה מעשה אומן. אבל הדלקת חשמל, נסיעה באוטו, קשירה וכיוצא בהם מותרים, שאין בעשייתם הסחת דעת מהאבלות. ואחר הצהריים עושין את

שאילת שלום לב. אסור לשאול בשלום חברו בתשעה באב. ואפילו לומר "בוקר טוב" וכד' – אסור. ואם מישהו מברך אותו לשלום – ישיב לו בשפה רפה כדי שלא יגיע למחלוקת. (שו"ע שם סע' כ. כה"ח שם ס"ק צ. בא"ח דברים

לימוד תורה כט. דברי תורה משמחין את הלב, שנאמר: "פקודי ה' ישרים משמחי לב" (תהלים יט ט), ולכן אסור בתשעה באב ללמוד תורה כי אם בדברים שמעציבים את לבו, כגון בספר ירמיה בדברים הרעים שבו, ופסוקי נחמה שבו ידלג. וכן

נעילת הסנדל כב. אסור לנעול נעליים או סנדלים של עור, אבל נעליים של בד וגומי מותרים. אמנם נעל בד שיש לה סוליה של עור – אסורה, וכן נעל עץ עם חיפוי של עור – אסורה. אבל נעל בד שיש לה

רחיצה יג. אסור לרחוץ בתשעה באב בין במים חמין בין במים קרים, ואפילו להושיט אצבעו לתוך מים אסור. ואינו אסור רק רחיצה של תענוג אבל לא לתענוג מותר. ולכן מותר לאדם לרחוץ עד סוף קשרי אצבעותיו בבוקר כשקם משנתו, ויזהר

אכילה ושתייה א. אסור לאכול או לשתות בתשעה באב משקיעת החמה בערב תשעה באב ועד צאת הכוכבים במוצאי תשעה באב. חולה שאין בו סכנה או קטן – אינו צריך לצום. ב. חולה – חולה האוכל בתשעה באב אינו צריך דווקא