תגית: טעויות

לימודי חול בתוכם כ. לימוד קריאה וכתיבה – בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אסור ללמוד קריאה וכתיבה בכל לשון שהיא חוץ מלשון הקודש וכתב רש"י[1]. כא. לימודי חול בתלמוד תורה – תלמוד תורה שלומדים בו עברית, תורה ותורה שבעל פה, ומתפללים

הליכה ומעבר דרכם טז. קיצור דרך – אם יש לבית הכנסת שני פתחים, לא יכנס באחד ויצא בשני כדי לקצר את דרכו ע"י שעובר שם, אלא אם הוא הולך לדבר מצווה, ויש שחולקים ואוסרים אפילו כשהולך לדבר מצווה[1]. יז. שני

כניסה לתוכם לצורכו יד. מחסה – אסור להיכנס לבית כנסת ולבית מדרש כדי להסתתר מגשם או משמש[1]. טו. לקרוא לחברו – אם צריך להיכנס לבית הכנסת או לבית המדרש לצורכו, כגון לקרוא לחברו – יכנס לשם ויקרא תחילה מזמור תהלים

אכילה ועישון ח. פעולות שונות בבית הכנסת – בבית הכנסת ובבית המדרש אסור להתנהג בקלות ראש, ואין אוכלים או שותים או מסתובבים או מתקשטים שם. וטוב להחמיר שלא לשתות שם אפילו מים. אמנם אותם הלומדים בבית הכנסת ביום חם ורוצים

קדושת בית הכנסת א. מורא מקדש – ישנו ציווי בתורה[1]: "ומקדשי תיראו", דהיינו שיש חיוב מורא מקדש. כיום, בתי כנסיות ובתי מדרשות נקראים: "מקדש מעט", ולכן בזמן הזה מצווה זו נוהגת בהם, ומצווה מן התורה להיזהר בכבודם ולשבת שם באימה

א. חובת אמירתה – אדם שיוצא לדרך מחוץ לעיר בה הוא נמצא – צריך לומר "תפילת הדרך"[1]. ב. פעם ביום – תפילה זו נאמרת פעם ביום בלבד. והלילה נמשך אחר היום לענין זה אף שנחשב יום חדש, וטוב שיאמרה בלא

הנהגות שליח ציבור כו. נח לבריות – שליח הציבור צריך להיות נח לבריות, ולכן ישתדל לא להתערב במחלוקות, לא להתקוטט ולא לדבר רע על שום אדם[1]. כז. חנף – יזהר שלא יהיה חנף ויהיה מעביר על מידותיו[2]. כח. כשיש מחלוקת

מינוי שליח ציבור א. הראוי לשמש שליח ציבור – כל ציבור מתפללים ראוי שימנו להם שליח ציבור, וצריכים למנות אדם שיהיה שליחם לתפילה, ואינם רשאים למנות כל אדם כפי שיחפצו אלא אם הוא ידוע כהגון, דהיינו שהוא נקי מעבירות, ושלא

ט. יאמרנה בעירנות – כשאומר ק"ש שעל המיטה יזהר שלא תהיה השינה בין עיניו ובגלל זה ידלג מילים או אותיות[1]. י. החייבים – בין אנשים ובין נשים חייבים בק"ש שעל המיטה[2]. יא. סדרה – סדר ק"ש שעל המיטה הוא כך:

א. לימוד בלילה – כתוב[1]: "והגית בו יומם ולילה", ומזה נלמד שחייב אדם לעסוק בתורה ביום ובלילה. וצריך להיזהר לקבוע זמן ללמוד תורה גם בלילה, והמבטלו – עונשו מרובה[2]. ב. מעלת הלימוד בלילה – מעלת הלימוד בלילה גדולה היא עד