תגית: ה׳ מלך

ברכתה יט. קודם הברכה – קודם ברכת הלבנה יאמר מזמור[1]: "השמים מספרים" וכו' ואח"כ מזמור[2]: "הללו את ה' מן השמים" עד התיבות: "חק נתן ולא

החייבים והפטורים טו. אבל – אבל בתוך שבעת ימי אבלותו לא יקדש את הלבנה אלא אם יש חשש שיעבור זמנה, וגם אז ישתדל לקדשה לאחר

מקום הברכה יג. גג, חלון – אין מקדשין את הלבנה תחת גג אלא יקדשה תחת כיפת השמים כיוצא לפני המלך[1]. אמנם מי שאינו יכול לצאת

זמנה ה. זמן ברכתה הוא משיעברו שבעה ימים שלמים מזמן מולד הלבנה, ויכול לברך עד ליל ט"ו לחודש (דהיינו קודם שיעברו י"ד ימים י"ח שעות

מעלתה א. מעלתה – גדולה מעלת ברכת הלבנה, ואומרת הגמרא שמי שמברך על הלבנה בזמנה כאילו מקבל פני שכינה, וכלשון הגמ': "כל המברך על החדש

המאחר לערבית כח. מי שאיחר לבוא לבית הכנסת והגיע כשהציבור מתחילים תפילת י"ח: יש אומרים שיתחיל איתם את תפילת העמידה ואח"כ ישלים ויקרא ק"ש וברכותיה,

סיום התפילה כה. אחר י"ח – בגמר תפילת י"ח אומרים: "יהי שם" וכו', קדיש "תתקבל", "שיר למעלות אשא עיני" וכו'[1], קדיש "יהא שלמא", "ברכו" ו"עלינו

ברכות ק"ש יח. התנהגות האדם בק"ש וברכותיה – כשמתחיל את ברכת "מעריב ערבים" וכו' יחבק ידיו בק"ש וברכותיה. ביום חול אם מתפלל בעל פה ובלי

פסוקים הנאמרים לפני תפילת ערבית יא. אמירת מזמורים קודם ערבית – האר"י ז"ל לא היה אומר שום מזמור לפני תפילת ערבית של חול[1]. יב. ערב

אכילה ומלאכה לפני ק"ש ז. קודם זמן צאת הכוכבים – כחצי שעה לפני צאת הכוכבים אסור לאכול ארוחה או לעשות שאר מלאכות שדרכן להימשך זמן