היסח הדעת - תורת אליהו

זמן ההדלקה א. לכתחילה תדליק האשה את נרות יום טוב לפי הזמנים הרשומים בלוחות לערב שבת קודש, שהם ארבעים דקות או חצי שעה לפני השקיעה.

סעודת יום טוב שחל בערב שבת כא. יום טוב שחל בערב שבת צריך שיאכל את סעודת הפת של ה"יום טוב" בבוקר בכדי שיוכל לאכול סעודת

עירוב תבשילין א. כשחל יום־טוב בערב שבת, אסור לבשל בו לשבת, אלא אם כן יעשה עירוב תבשילין מערב יום־טוב. (שו"ע תקכז סע' א). ב. טוב

יום ראשון – ט"ז באדר – סעודת פורים ומשלוח מנות יז. סועדים סעודת פורים ושולחים מנות ביום ראשון. ויש להשתדל לשלוח מנות דווקא לבן כרך

יום שבת – ט"ו באדר – קריאה בתורה "ויבא עמלק" ו"על הנסים" יא. בכל תפילות שבת, בערבית, שחרית, מוסף ומנחה בט"ו באדר אומרים "על הנסים"

יום שישי – י"ד באדר – קריאת המגילה ומתנות לאביונים. ג. אלה שנוהגים להתגלח ולהסתפר בכל ערב שבת לכבוד שבת קודש, יסתפרו ויתגלחו ביום חמישי

כללי א. כשחל ט"ו באדר בשבת, נוהגים לעשות בירושלים "פורים משולש" – פורים שחל בשלושה ימים: בשישי שבת וראשון. ומכיון שיש הרבה מנהגים ושיטות בדין

אבל מ. אבל תוך י"ב חודש על אב או אם, ואפילו תוך שבעה יקיים משלוח מנות, אך לא ישלח להרבה אלא לאדם אחד, ואחרים לא

מלאכה לח. אין לעשות מלאכה בפורים, ואין לנשים לכבס וכדו'. ואין להסתפר על ידי יהודי אפילו אם חל יום י"ד בערב שבת \בא"ח שם כא\.

משלוח מנות לג. חייב כל אדם לשלוח לחבירו שתי מנות, ביום פורים ולא בלילה ודוקא שני מיני אוכלים לפחות, ויניח כל מין בכלי אחר בפני

תגית: היסח הדעת