תגית: בשר ויין

אגידת הלולב צג. יש לאגוד את ההדסים והערבות עם הלולב שיהיו כולם אגודה אחת משום "זה אלי ואנוהו". האגידה צריכה להיות בקשירה ממש דהיינו שני קשרים זה על גבי זה. (שו"ע תרנא סע' א). ואין להסתפק במה שתוחבין את ההדסים

ערבה פד. לא צפצפה – יש להקפיד להשתמש בערבה ולא בצפצפה. וסימן ההיכר של הערבה הוא שהעלה שלה ארוך ולא עגול ופיה חלק בלי פגימות. והקנה שלה אדום ולא ירוק, אמנם אפילו בעודו ירוק כשר, כיוון שכשהוא שוהה באילן מתאדם.

הדס עג. תשובות רבות נכתבו בספרי הפוסקים לחפש דרכים להקל בהדסים יבשים ושאינם משולשים. וכל זאת בגלל שהיה קשה מאוד להשיג הדסים ירוקים משולשים, והיו שומרים הדסים משנה לשנה בגלל מחסור וכדו', וכמה מאמצים היו עושים עד שהיו מוצאים הדס

אתרוג מה. מורכב – אתרוגים המורכבים עם לימון או מינים אחרים – פסולים לברכה (כה"ח תרמח ס"ק קלג) אף על פי שהם יפים וצהובים. וחכמי ישראל נתנו מספר סימנים לדעת מה הם המורכבים, אך כיום עם התפתחות החקלאות אי אפשר

לולב ל. גודל הלולב – צריך להיות ד' טפחים של "שידרה" (טפח – 8 ס"מ). שיהיה מתחילת השידרה ועד קצה השידרה 32 ס"מ חוץ מן העלין העליונים. ובשעת דחק שאין לולבין אחרים או שמחירם יקר מאוד, יקח לולב שגודל השידרה

כללי א. מאות שנים היו יהודים מתאמצים להשיג ארבעה מינים מהודרים, ולפחות כשרים, וזה היה עולה להם בדמים מרובים. פעמים רבות היתה קהילה שלמה מסתפקת באתרוג ולולב אחד לכל הקהילה מחוסר ברירה. היו מקומות שלא היה להם, כי אם לולבים