שני כהנים או שני לויים
שני כהנים או שני לויים לו. למנהג הספרדים, המעלים כהן ולוי בשאר עליות – לא יעלו שני כוהנים או שני לויים אחד אחרי השני,
שני כהנים או שני לויים לו. למנהג הספרדים, המעלים כהן ולוי בשאר עליות – לא יעלו שני כוהנים או שני לויים אחד אחרי השני,
משלישי ועד "מפטיר" לג. לכתחילה עולה "ישראל" מעליית שלישי ועד "מפטיר". אמנם, למנהג הספרדים כאשר יש צורך – מותר להעלות כהן או לוי החל
לוי עולה שני כט. עלה כהן ראשון לתורה – עולה אחריו לוי. אין שם לוי ל. אין לוי בבית הכנסת – עולה הכהן שעלה לעליית
אין כהן בבית הכנסת כ. במקום שאין כהן: למנהג הספרדים – מעלים ישראל במקומו ואין מעלים לוי במקומו. וכשעולה ישראל במקום כהן מכריזים: "במקום כהן".
כהן עולה ראשון ו. כהן עולה ראשון לתורה, ולכתחילה – אין מעלים אדם שאינו כהן לעליית ראשון. דאורייתא או דרבנן ז. יש אומרים
עלייה לתורה סג. מותר לאדם לעלות לתורה כאשר קוראים בספר של עדה אחרת ולברך על הקריאה בתורה. פרשת "זכור" סד. העולה לתורה בקריאת פרשת "זכור"
הפניית הגב נז. יש נוהגים לרדת מן הבימה ופניהם אל הספר, כדי לא להפנות את הגב לספר התורה, כשם שנפרדים מאדם חשוב. ויש מקילים בזה,
שבעה עולים א. בשבת עולים לתורה שבעה עולים, כדי שאם יארע לאדם אונס שלא בא לבית הכנסת כל שבעת ימי השבוע ולא שמע ברכו
"יזכור" נג. למנהג האשכנזים – מזכירים נשמות הנפטרים בתפילת "יזכור" בשמיני עצרת, שביעי של פסח, חג השבועות, ויוה"כ, בבתי הכנסת. נוכחות ב"יזכור" נד. בעת אמירת
"השכבה" ו"מי שברך" לחולה מו. נוהגים לומר תפילת "מי שברך" לחולה ו"השכבה" אחרי העלייה לתורה בשבת וכן ביום טוב ובימי שמחה. יש נוהגים לומר תפילות
© 2016 כל הזכויות שמורות לבעלים, מעצב ועורך האתר: שלמה אברג׳ל – גרףמוד.