בסימנא טבא, אנחנו שוב מתחילים את התורה מבראשית. רק על המילה הראשונה בתורה, "בראשית", נכתבו פירושים רבים. בעל "אור החיים" הקדוש כתב עליה כ״ב פירושים! רש״י (א׳, א׳, ד״ה: "בראשית ברא" עפ״י מדרש בראשית רבה א', א') מאריך בפירושו, ואומר: "אין המקרא הזה אומר אלא דרשני", ומפרש את המילה "בראשית" על פי הדרש ועל פי הפשט, עיי״ש.
הרמב״ן הקשה על שני ביאוריו של רש״י, ופירש באופן שונה. הספורנו מסביר אחרת מהם. גם האבן עזרא האריך בפירוש שונה, וכן הרשב״ם, "בעל הטורים" ועוד. האונקלוס תרגם: "בקדמין ברא", ואילו יונתן בן עוזיאל תרגם: "מן אולא", שפירושו מהתחלה. הירושלמי תרגם לעומתם: "בחכמא", והסבירו המפרשים שהכוונה בחכמה עליונה (עיין בזוהר ח״א דף פ״א ע״א, ברבנו בחיי וברקנאטי).
גס בשירו המפורסם של מרן בעל ה"בן איש חי" – "ואמרתם כה לחי", כתוב באחד הבתים: "עשה שבעים תיקונים, יקרים מפנינים, בם תיקן העליונים, אדוננו בר יוחאי". כוונתו ל"תיקוני הזוהר" שערך רבי שמעון בר יוחאי, בהם מובאים שבעים תיקונים רק על המילה הראשונה, "בראשית"! כל פירוש יקר מפנינים, והוא תיקן הרבה תיקונים בעליונים.
לנוכח שלל הפירושים השונים מתעוררת שאלה במלוא חריפותה: מה לנו ולהבנת הדברים, האם נוכל אנחנו לרדת לאמיתותה של תורה ולהבין אותה?
והתשובה היא, שלמרות אינספור הגוונים שבה, יקרה היא מפנינים, וגם מי שאינו מבין בפנינים אוהב מרגליות. כל שנה ושנה אנחנו מקיימים את מאמר חז״ל (אבות פ״ה מכ״ה): "הפוך בה והפוך בה דכולה בה", ומבינים יותר מבשנה שעברה.
