תרי״ג המצוות כוללות מצוות עשה ומצוות לא תעשה. יש מדרגות בעונשים ביטול מצוות עשה ועל עבירות של לא תעשה, בכמה אופנים.
הגמרא ביומא (דף פ״ו ע״א) אומרת: "שאל רבי מתיא בן חרש את רבי אלעזר בן עזריה ברומי: שמעת ארבעה חילוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורשש? אמר לו: שלושה הן, ותשובה עם כל אחד ואחד. עבר על עשה ושב – אינו זז משם עד שמוחלין לו, שנאמר: 'שובו בנים שובבים'. עבר על לא תעשה ועשה תשובה – תשובה תולה ויום הכיפורים מכפר, שנאמר: 'כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם'. עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה – תשובה ויום הכפורים תולין וייסורין ממרקין, שנאמר: ׳ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם'. אבל מי שיש חילול השם בידו – אין לו כוח בתשובה לתלות, ולא ביום הכיפורים לכפר, ולא בייסורין למרק, אלא כולן תולין ומיתה ממרקת, שנאמר: ׳ונגלה באזני ה׳ צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמותון".
הרא״ש (פ״ח סי׳ י״ז) חידש בעניין זה חידוש נפלא. מה שאמרו ש״אם עבר על עשה ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו״ – זהו כשעובר על מצוות העשה פעם אחת, שתים או שלוש. אבל אם עובר על אותו עשה ארבע פעמים אין מוחלין לו, "אלא תשובה תולה ויום הכיפורים מכפר, כדין חייבי לאווין". עולה מכאן, שעל ביטול מצוות עשה ישנה כפרה מיידית בשלוש הפעמים הראשונות, אך מי שהורגל בביטול עשה ועבר על כך כבר ארבע פעמים – אין מתכפר לו אלא ע״י התשובה ויום הכיפורים.
והנה בעל העיון יעקב (שם) כתב חידוש מרעיש על דברי הגמרא, וז״ל: "שאל רבי מתיא בן חרש את רבי אלעזר בן עזריה ברומי – נראה דדקדק לומר ששאל כן 'ברומי', כי כשהיה בארץ ישראל היה יודע עוד כפרה גדולה, שארץ ישראל מכפרת, דכתיב: ׳וכפר אדמתו עמו׳".
הרמב״ם אינו מביא אגדות בהלכותיו, אך דווקא בהקשר של ארץ ישראל מביא הרמב״ם (הל' מלכים פ"ה הל׳ י״א): "אפילו הלך בה ארבע אמות זוכר לחיי העולם הבא". ויש להבין: האמנם מי שמהלך ד׳ אמות בארץ ישראל, אף אם הוא מחלל שבת ברבים, חוטא ומחטיא, נמחלים לו כל עוונותיו?!
הדבר יובן על פי דברי הבית יוסף בעניין שבת. חז״ל אמרו (והובא בטור סי׳ רמ״ב), "אר״י: כל המשמר שבת כהלכתו, אפילו עובד עבודה זרה כאנוש – מוחלין לו". וגם כאן צריך לשאול: האמנם אפשר לשמור שבת ולעבוד עבודה זרה ביחד, וימחלו לו על עוונותיו? אומר הבית יוסף: "כיון שהוא שומר שבת, ודאי הע״ז שעובד אינו מפני שמאמין בה, לכן יש לו תוחלת מחילה ע״י תשובה". כלומר: יש לשבת ולתשובה כוח מיוחד, שאפילו אם עבד ע״ז מוחלין לו מיד".
כך גם יש להסביר שלארץ ישראל ולתשובה יש כוח מיוחד ונעלה, שכאשר הוא שב בתשובה בארץ ישראל מיד נמחלים עוונותיו, ואין הוא זקוק לחילוקי הכפרה הנוהגים ברומי, בחוצה לארץ.
עוד יש לומר, ארבעת חילוקי הכפרה מיועדים למי ששב בתשובה ללא תורה, אבל מי שחוזר בתשובה שלימה ועוסק בתורה יומם וליל אינו נזקק לייסורין, אלא מיד מתכפר לו. כך מבואר ברבינו יונה, שלימוד התורה מכפר ונחשב לו כמיתה שהמית עצמו באוהלה של תורה: "עוד תימצא לו כפרה בהגיונו תמיד בתורה ויגיעתו בה".
זהו שאנו מתפללים: ״השיבנו אבינו לתורתך, וקרבנו מלכנו לעבודתך, ומתוך כך – החזירנו בתשובה שלימה לפניך". תשובה ותורה גם יחד.
ממוצא דבר למדנו, כי אדם שחוזר בתשובה בארץ ישראל, שומר שבת ועוסק בתורה – אין לך תשובה מעולה יותר ממנה. זו תשובה מאהבה המגעת עד כסא הכבוד.
