כידוע נגע הצרעת הוא קשה ביותר. אין לו מזור ומרפא גם בימינו, למרות ההתקדמות המדעית והטכנולוגית של הרפואה. החולה בצרעת מוכנס לבידוד מוחלט, ואנשים בורחים מקרבתו.
סיפר מרן הרב זצוק"ל:
הרה"ג ר' אריה לוין זצ"ל, הצדיק הירושלמי המכונה "אבי האסירים", היה מכתת רגליו ביום ראש השנה לבית החולים של המצורעים בשכונת טלביה, כדי לתקוע להם בשופר בעצמו, כי ידע שאין איש שיהיה מוכן להתנדב להוציא את החולים המסכנים הללו ידי חובתם במצוות היום, מחשש של הדבקות במחלה.
אוהביו וקרוביו דאגו לו מאד, והיו מפצירים בו שימנע מכך. אל הוא היה אומר להם שהוא עוסק במצווה, ואם כך הרי ש"שומר מצווה לא ידע דבר רע" (קהלת ח' ה').
בזקנותו כשהיה לו קשה לתקוע בשופר, שכנע אדם אחר שיבוא איתו לבית החולים כדי לתקוע למצורעים, וגם לו הבטיח שלא יאונה לו כל רע (ועיין במסכת כתובות דף ע"ז ע"ב).
