מתוך שיחה שנתן מרן זצ"ל במערת המכפלה בעשי"ת – תשס"ד
אנחנו מתחילים את הסליחות בפיוט: "שבט יהודה בדוחק ובצער הישאג אריה ביער, מקוים ישועתך אבות ובנים העניים והאביונים". נשים לב שאנו קרויים בפיוט זה עניים ואביונים.
גם בפיוט "שמע קולי אשר ישמע בקולות" הנאמר בתפילת ראש השנה אנו אומרים: "ענה עני שפל כל השפלים". שוב אנו מזכירים את העוני שלנו.
עוד אומרים אנו בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים: "אבא כעני שואל על פתח".
ביאור העניין:
הנה בתהלים (צ׳, א׳) נאמר: "תפילה למשה איש האלהים". משה רבנו עמד בתפילה על עם ישראל מר״ח אלול, כדי שה׳ יכפר על חטא העגל, ומשום כך נהגו הספרדים לומר סליחות בחודש אלול, והאשכנזים נהגו לתקוע בשופר בחודש זה. ה׳ נענה לתפילתו של משה ואמר: "סלחתי כדברך" (במדבר י״ד, ב׳). תפילה זו מלווה אותנו גם בימים אלו, ואנו מתפללים שה׳ יצרף את תפלותינו לתפילתו של משה רבנו, ויענה גם לנו כאשר ענה למשה: "סלחתי כדברך".
בפרק אחר בתהלים (י״ז, א׳) נאמר: "תפלה לדוד, שמעה ה׳ צדק הקשיבה רינתי, האזינה תפילתי בלא שפתי מרמה". ובפרק נוסף (פ״ו, א׳) נאמר: "תפלה לדוד, הטה ה׳ אזנך ענני כי עני ואביון אני". פסוק זה צריך ביאור: וכי דוד המלך עני היה? הלא השאיר אחריו רכוש רב לשלמה המלך כדי שיבנה בו את בית המקדש?!. אלא דוד מבקש שתתקבל תפילתו: "הקשיבה רינתי, האזינה תפלתי", אך אם מסיבה כלשהי לא תתקבל תפילתו, הרי "עני ואביון אני". זהו שאומר דוד במזמור אחר (תהלים ק״ב, א'): "תפלה לעני כי יעטוף, ולפני ה׳ ישפוך שיחו".
את הפסוק "תפלה לעני כי יעטף" ביאר הזוהר הקדוש (ראה בראשית וישלח דף קס״ח ע״ב. במדבר, בלק דף קצ״ה ע״א), שיש הבדל בין תפלת העשיר לתפילת העני. העשיר מתפלל לתוספת ממון, אך פעמים שתפילה זו נעצרת, משום שהיא מעוררת את השאלה: האם באמת מגיע לאיש זה שתתמלא בקשתו?. אבל העני אשר מבקש בתפילתו כדי צרכו, בגד ללבוש ולחם לאכול, ודאי שתפילתו מתקבלת. וכאשר תפילה זו עולה לשמים, הרי היא עוטפת את תפילת העשיר ומעלה אותה ביחד איתה לשמים. זהו שנאמר: "תפילה לעני כי יעטף".
לאור זה מתבאר הפסוק (תהלים ק״ב, י״ח): "פנה אל תפלת הערער, ולא בזה את תפלתם". לכאורה יש בפסוק זה כפל לשון: אם ה׳ פנה אל תפילת הערער – הרי שהוא לא בזה את תפילתו! אלא כאשר הקב״ה מקבל את תפילת הערער – העני, אזי לא בזה גם את תפילתם של העשירים.
לכך אנו מזכירים בתפילה ובסליחות את עניינו. אנו אומרים: "לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים" (דניאל ט׳, י). כשם שהעני דופק על הדלת ומבקש צדקה, ובעל הבית נותן לו כפי שציווה הקב״ה (דברים ט״ו, י׳): ״נתון תתן לו״ – כך אנו באים בימים אלו שלפני יום הכיפורים כעני בפתח, ואומרים לקב״ה: ריבונו של עולם, ראה בדוחק השעה!
לצערנו, רואים אנו כיום כי צדו צעדינו ללכת ברחובותינו, ובקושי אנו יכולים לבוא ולהתפלל היום על קברי האבות. ממשיכים להצר את צעדיהם של עם ישראל.
אשרי היהודים אשר גרים בחברון ומשמשים כשליחים של כלל עם ישראל. הקב״ה ישמור צאתם ובואם מעתה ועד עולם וירחיב את גבולם. אשרי בני הישיבה הנמצאים בקבר יוסף.
חברון ושכם שייכים לעם ישראל, שכן הם נקנו בכסף מלא. גם מקום המקדש, מקום שהשכינה לא זזה משם, גם הוא נקנה מכספי כלל עם ישראל. וכל ארץ ישראל שייכת לקב״ה, והקב"ה נתנה לנו.
אנו אומרים בפתח אליהו: "עלאין שמעו, אינון דמיכין דחברון ורעיא מהימנא, אתערו משנתכון, הקיצו ורננו שכני עפר". אבות העולם! אמהות העולם! קומו וראו מה שעושים לעם ישראל בארץ ישראל! רעיא מהימנא! משה רבנו! אשר עמדת בתפילה בימים האלו, המשך לעמוד בתפלה יחד עם אבותינו הקדושים! הקיצו ורננו להקים שכינתא מגלותא! שלא נישאר אנחנו בגלות, לא גלות בארצנו ולא בגלות במקומות אחרים.
אנחנו רוצים לשמוע: "פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי, שראשי נמלא טל" (שהש״ר ה׳, ב'). השכינה נמצאת יחד עם עם ישראל בגלות, וכלשון הפסוק (תהלים צ״א, כ״ו): "עמו אנוכי בצרה". ריבונו של עולם, אנחנו רוצים להקים שכינתא מעפרא, אנחנו רוצים ש"קם רעיא מהימנא ואבהן קדישין עמיה", שיעמדו בתפלה לפני בורא עולם, שיסיר מאתנו כל מיני מחלות, כל מיני תאונות, כל מיני מלחמות, כל מיני לחצים של עשיו וישמעאל.
"כי הייתי לישראל לאב" (ירמיה ל״א, ו'). אנו מתפללים לקב״ה כבן שפונה לאביו, כעני שעומד בפתח: ריבונו של עולם, אנחנו בניך, בני רחומיך, בני אברהם אוהבך. אותה בקשה שביקש משה רבנו שתאמר: "סלחתי כדברך", ולאחריה נבנה המשכן ושרתה השכינה בישראל – גם אנחנו רוצים לשמוע "סלחתי כדברך", כי אתה סלחן לישראל ומוחלן לשבטי ישורון.
ויהי רצון לפני אבינו שבשמים שיהיו ימים אלו סוף וקץ לכל צרותינו, תחילה וראש לפדיון נפשנו. נזכה לשנה טובה, שנת גאולה וישועה, שנה שנראה עין בעין בשוב ה׳ ציון. שנה שאויבינו ילבשו בושת, ועלינו תרחם. שנה שהקב״ה ידבר אויבינו תחתנו, שנה שהקב״ה יעזור וחרבם תבוא בלבם וקשתותם תישברנה (תהלים ל״ז, ש״ו), ועינינו יראו וישמחו, ונזכה לראות בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.
