יעלה ויבא

מג. בחול המועד אומר בתפילות "יעלה ויבוא" אם שכח לומר "יעלה ויבוא" ונזכר ב"ברוך אתה ה'", יסיים "למדני חוקיך", ויזכיר "יעלה ויבוא", ואחר כך ימשיך "ואתה ברחמיך וכו'". ואם כבר אמר "המחזיר שכינתו לציון", ונזכר לפני שאמר "מודים", יאמר שם "יעלה ויבוא", וימשיך "מודים וכו'". אם לא נזכר עד אחר שהתחיל "מודים", חוזר ל"רצה", ויאמר "יעלה ויבוא וכו'" אבל אם לא נזכר עד שאמר "יהיו לרצון אמרי פי" האחרון, אפילו שלא עקר רגליו חוזר לראש התפילה.

מד. אם הוא מסופק אם הזכיר "יעלה ויבוא", צריך לחזור ולהתפלל. וטוב שיכוין שתפילתו היא על תנאי, שאם אינו חייב לחזור, תהא התפילה כתפילת נדבה. מי ששכח ולא אמר "יעלה ויבוא" יכול לצאת י"ח על ידי שיכוין דעתו וישמע מהש"ץ את כל הברכות מראש ועד סוף כאדם שמתפלל לעצמו, ולא יפסיק ולא ישיח, רק יענה "אמן", אך לא יאמר "ברוך הוא וברוך שמו", ולא יאמר "מודים" דרבנן. ואפשר לעשות כן רק אם הש"ץ הוא תלמיד חכם היודע להוציא הרבים ידי חובתם.

דילוג לתוכן