י"ג מידות
יח. יש לעמוד באמירת "אל מלך" וי"ג מידות. הספרדים נוהגים לעמוד מהפיוט "שבט יהודה" עד "אחד הוא אלקינו", ויש מהאשכנזים שנוהגים לעמוד כל הסליחות.
יט. מי שלא יכול לעמוד בסליחות, לפחות יעמוד בשעת אמירת י"ג מידות רחמים.
כ. יש נוהגים שהש"ץ מתעטף בטלית בשעת אמירת הסליחות בגלל י"ג מידות שבה. ויש שאינם נוהגים כן כיון שבדרך כלל אומרים סליחות בלילה שאינו זמן ציצית. ולמעשה, אם אומרים סליחות בלילה לא ילבשו טלית, אך אם אומרים סליחות ביום יתעטף השליח ציבור בטלית. (עיין כה"ח תקפא ס"ק ל). ובמקומות שנהגו להתעטף בטלית באמירת סליחות בלילה, יתעטפו ב"טלית שאולה" שהיא טלית שאין מברכים עליה ויתכוין הש"ץ שהוא לובש הטלית לכבוד בלבד. (עיין משנ"ב ס"ק ו).
כא. האשכנזים נוהגים שהש"ץ מתעטף בטלית בסליחות בגלל י"ג מידות.
כב. אחרי "ושם נאמר" אומר הקהל בלחש "ויעבור ה' על פניו ויקרא", והש"ץ קורא מילים אלו בקול רם. ואחר כך כולם כאחד אומרים בקול רם "ה' ה' וכו'". וישחה מעט כשאומר "ויעבור" ויזקוף כשאומר "ויקרא".
כג. כשאומר "ה' | ה'" יטעים את ההפסק שבין שם "ה'" הראשון, לשם "ה'" השני. וכשאומר "ה' | ה'" יחזור וישחה מעט ויגביה רגליו מעט, וימשיך "אל רחום וחנון וכו'" ביחד עם הש"ץ. (עיין ספר הלכה ב, עמ' קטז סע' יח, יט).
כד. יאמר י"ג מידות במתינות, וטוב למנותן באצבעותיו. (עיין ספר הלכה שם סע' כא).
כה. י"ג מידות הם "דבר שבקדושה", וכל דבר שבקדושה נאמר בעשרה. על כן יחיד אינו רשאי לומר שלש עשרה מידות בדרך תפילה ובקשה, אלא רק בדרך קריאה בתורה בניגון ובטעמים. (כה"ח תקפא ס"ק כו. עיין ספר הלכה שם סע' כג ומשנ"ב תקסה ס"ק יב).
כו. אם אין מניין בשעה שמתחילים את הסליחות – יתפללו כסדר. וכשיאמרו "אל מלך" יאמרו עד "וכן כתוב בתורתך" ויאמרו י"ג מידות בטעמים. כאשר יתאסף מניין – יאמרו ג' פסוקים וחצי קדיש ואחר כך ימשיכו ממקום שפסקו, ואינם צריכים לחזור. (עיין שו"ע תקסה סע' ה).
כז. אם התחיל "ויעבור" עם הציבור והם ממהרים או שהוא קורא לאט – יכול להמשיך ולומר י"ג מידות לבדו. אולם אם התחיל "וידוי" או "אל מלך" עם הציבור ולפני שהגיע לי"ג מידות הם כבר סיימו אותם – יאמר י"ג מידות בטעמים ולא בדרך תפלה, או שיהרהר י"ג מידות בלבו. (עיין כה"ח קלא ס"ק כג).
