מובא בגמרא (סוכה דף ל״ז ע״ב): "תנן התם, שתי הלחם ושני כבשי העצרת – כיצד הוא עושה? מניח שתי הלחם על גבי שני הכבשים, ומניח ידו תחתיהן, ומניף ומביא מעלה ומוריד, שנאמר: 'אשר הונף ואשר הורם'". הטעם לכך הוא: "אמר רבי יוחנן: מוליך ומביא – למי שארבע רוחות שלו, מעלה ומוריד – למי שהשמים והארץ שלו. במערבא מתנו הכי: אמר רבי חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מוליך ומביא – כדי לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד – כדי לעצור טללים רעים". מכאן מסיקה הגמרא: "זאת אומרת שיירי מצוה מעכבין את הפורענות, שהרי תנופה שיירי מצוה היא, ועוצרת רוחות וטללים רעים". וביאר רש״י: "שיירי מצוה – מצוה שהיא שיירים, שאינה עיקר לעכב כפרה, אעפ״כ חשובה היא לעכב את הפורענות".
עוד אומרת הגמרא: "ואמר רבא: וכן לולב". גם את הלולב מוליך ומביא מעלה ומוריד. ומסופר שם על רבי אחא בר יעקב, שכאשר היה מנענע בלולב אמר: זה חץ בעיני השטן. זאת משום שרואה השטן כיצד מחבבים את המצוה, ואין לו כה ויכולת לנתק אותנו ממנה. אמנם, אומרת הגמרא, אין לאדם לעשות כן, כי אז חלילה השטן יתגרה בו.
אף שכל מצוה שהקב״ה מצווה אנו עושים מפני שהוא ציוונו לעשותה, גם בלא נתינת טעם, אך בוודאי אנו שמחים בטעמי חז״ל, ויש לנו תוספת שכר במצוה כאשר אנו מקיימים אותה על פי טעמיה שהורונו רבותינו.
כאשר אדם מנענע את הלולב, ההדס והערבה קשורים זה בזה וגם האתרוג מחובר עמם ולא ייפרד מהם בברכה ובנענועים. הרי המצוה מעידה על אחדות ישראל, על האהבה הגדולה שיש בעם. ארבעת המינים רומזים לארבעה חלקים שבאומה, והם גם רומזים לאיברי האדם: כנגד העיניים, הפה והלב. כאשר אנו מקיימים מצוה זו הרי היא מוסיפה קדושה לכלל ישראל ומקדשת את האדם – את איבריו הראשיים ובכללם את רמ״ח אבריו ושס״ה גידיו. כל זה מביא את השטן לקנא בנו, כאשר הוא רואה שהאתרוג המהודר והמשובח מחובר עם הערבה. אנו ממשיכים לנענע ומבטאים בזה את אמונתנו שה׳ ברא את העולם, את השמים והארץ, את ארבעת רוחות העולם. אנו פונים בבקשה לה׳ שבזכות חיבוב מצוה זו יימנעו רוחות רעות ויעצרו טללים רעים בגשמיות.
יש גם פן רוחני בקיום מצוות ארבעת המינים. ע״י הנענוע בהם אנו מתקדשים ומתעלים. כל האמונות הרעות המרחפות באוויר נעצרות ומתבטלות כשאנו מנענעים בלולב, ובקרבנו מפעמות רוחות של קדושה.
זו כוונת רבותינו בעלי התוספות (שם ד״ה בהודו), שלאחר "הודו" יש לומר: "ואמרו הושיענו". כלומר אנו מנענעים ומודים ומאמינים בה׳, ומבקשים שיושיע אותנו, יאסוף גלויותינו בגשמיות וברוחניות, שלא נלך אחר אומות העולם, אדרבא, נקבל רוח קדושה כיונה הנביא שהיה מעולי רגלים. בזכות שיירי המצוה של נענועי הלולב אנו זוכים משנה זו ועד השנה הבאה לחיים טובים, דשנים ורעננים, מתוך שמחה, אמונה ובטחון.
