שחרית ומוסף
עח. ברכות השחר – מי שקם לפני עמוד השחר לאמירת תהלים ובקשות, יטול ידיו עד סוף פרקי אצבעותיו ויברך "על נטילת ידיים". וכשידיו רטובות ישפשף את עיניו. ואם העיניים מלוכלכות הרבה, יכול לרוחצן במים. כמו כן יברך ברכות השחר וברכות התורה, ואחר כך יאמר תהלים ובקשות. ואין לומר בלילה זה "תיקון חצות".
עט. מי שלא ישן כל הלילה יטול ידיים אחרי עמוד השחר בלא ברכה. (שו"ע סימן ד סע' יג ולדעת המשנ"ב טוב שיבוא לידי חיוב ברכה ע"י שילך לעשות צרכיו ועיין ס"ק ל ועיין לעיל בהלכות ברכות השחר).
פ. מי שנשאר ער כל הלילה יברך אחרי חצות לילה ברכות השחר מ"אלהי נשמה" עד "גומל חסדים טובים לעמו ישראל". ובבוקר בעמוד השחר יטול ידים בלי ברכה ויברך ברכות התורה. ואם צריך לנקביו, יברך "אשר יצר". ואם לא בירך ברכות השחר בחצות הלילה יכול לברך כל הלילה או בבוקר. במקרה הנ"ל כשמסופק אם עלה עמוד השחר, אין לו ללמוד תורה ללא "ברכת התורה". ויזהר ברגעים אלה לא לשבת בשתיקה, אלא יאמר פיוטים שירות ותשבחות. (בא"ח וישלח ג. וישב יג. וזאת הברכה ג. עיין כה"ח מז ס"ק כו. מ"ב שם ס"ק כח).
פא. אין מברכים ברכת "שעשה לי כל צרכי" כיוון שנתקנה על נעילת נעליים, ויום כיפור אסור בנעילת הסנדל. גם במוצאי כיפור לא יברך ברכה זו. (עיין בא"ח וישב ט. שו"ת רב פעלים ב, סי' ח).
פב. לפני התפילה אחרי "ברכות השחר" וברכת התורה קוראים מזמורי תהלים על מנת לעורר את הלב לתפילה. אמנם אין להאריך בהם כדי לא לאחר זמן קריאת שמע. (טור תרכ).
פג. פיוטים – אין להפסיק באמירת פיוטים או דבר אחר, מהתחלת "ברוך שאמר" עד סוף העמידה, ולכן יש נוהגים לאמרם לפני "ברוך שאמר", ואם יש חשש לאחר את זמן קריאת שמע יאמרו אותם אחרי הסליחות ואחרי קדיש "תתקבל" של שחרית. יש נמנעים מלומר את כל הפיוטים אלא אומרים רק את הפיוט "שנאנים שאננים".
פד. מנהג אשכנז לומר הפיוטים בזמן חזרת הש"צ
פה. גם ביום הכיפורים אמרים "שיר המעלות ממעמקים" לאחר ישתבח.
פו. האל הקדוש – אם טעה ואמר "האל הקדוש" – חוזר לראש התפילה. אם דילג על "ובכן תן פחדך" וכו' וחתם "המלך הקדוש", אינו צריך לחזור, אלא ימשיך ויאמר "ובכן" אחרי "אלהי נצור". (עיין להלן הלכות המלך הקדוש).
פז. אם הוא מסופק אם שכח ואמר: "האל הקדוש" ולא נזכר תוך כדי דיבור. – חוזר לראש התפילה. אמנם אם הוא מסופק אבל ברור לו שהתחיל "לדור ודור המליכו", או שאמר "ובכן" – אינו חוזר כי מסתמא סיים "המלך הקדוש" (עיין כה"ח תקפב ס"ק ו).
פח. ברכת כהנים – כשמתחיל הש"ץ "שים שלום" מחזירים הכהנים את פניהם להיכל דרך ימין, וימתינו הכהנים על הדוכן כשפניהם כלפי ההיכל עד שיסיים הש"ץ את ברכת "שים שלום" "ואתם הדבקים". רק כשאומר הש"ץ "ובספר חיים טובים" יתחילו הכהנים בבקשת "רבון העולמים" ויסיימו בקשה זו בשעה שמסיים הש"ץ את ברכת "המברך את עמו ישראל בשלום, אמן". וכל זה כדי שהציבור העונה "אמן" על ברכת "שים שלום", יענה אמן גם על "רבון העולמים" שאומרים הכהנים. (עיין בא"ח תצוה טז ומשנ"ב תפס ס"ק נד וכה"ח ס"ק ס"ק צד).
