קריאת התורה
פט. בני אהרון – לפני קריאת התורה קוראים קטע מהזוהר בעניין שני בני אהרון. כי מיתת צדיקים מכפרת וראוי לכל אדם להצטער על מיתת הצדיקים בשעה זו, וכמאמר הזוה"ק "כל המצטער על אבידת הצדיקים ומוריד עליהם דמעות, הקב"ה מכפר עוונותיו, ולא ימותו בניו בחייו" (זוהר אחרי נז ב וכתבי האר"י מובא במג"א תרכא. באר היטב ס"ק א, משנ"ב ס"ק ב, כה"ח תרכא ס"ק ב, ג).
צ. חובת היום – מוציאים שני ס"ת, בראשון קורין שישה עולים, בפרשת אחרי מות המדברת בעניין עבודת יום הכיפורים, ואם חל יום הכיפורים בשבת קורין שבעה עולים בפרשה זו, והמפטיר קורא בספר שני בפרשת פנחס, "ובעשור לחדש" ומפטיר בישעיה נז "ואמר סלו סלו" המדבר בענייני תשובה ובקדושת יום הכיפורים (עיין כה"ח שם ס"ק ב, ו משנ"ב ס"ק ג).
צא. טעו וקראו כל העולים, ולא גמרו כל הקריאה של חובת היום, וה"משלים" בירך ברכה אחרונה שעל התורה ולא אמר קדיש, יעלה עולה נוסף, יברך ברכות התורה, יקרא את יתר הפסוקים שדלגו ויאמר חצי קדיש. ואם ה"משלים" אמר בטעות "קדיש" טוב שיקרא הש"ץ את המשך הפסוקים בלי ברכה אך אין בכך חובה (עיין כה"ח שם ס"ק ד, ה).
צב. מוסיפים – לכתחילה אין להעלות עולים נוספים יותר מחובת היום, כיוון שהקריאות מכוונות שמסיים כל עולה בדברי כפרה (מג"א רפב ס"ק ב) ואם רוצים להוסיף כדי להרבות בצדקה לצורכי הקדש – רשאים, (שו"ת חת"ס או"ח א, סי' קע) וכל שכן שרשאים להוסיף כדי למנוע כעס ומחלוקת ביום קדוש זה. ומכל מקום לא ירבו במוסיפים כדי להתפלל מוסף ומנחה בזמנם (עיין כה"ח תרכא ס"ק ו משנ"ב ס"ק ג).
צג. השכבה וצדקה – מי שעולה לתורה אומר לשליח ציבור לעשות השכבה לנפטרים מבני משפחתו משום דזכירת המתים משברת ומכניעה את לבו של האדם. ועוד טעם אמרו שהחיים יכולים לבקש להקל דין מעל המת כמו דוד שהתפלל על אבשלום (סוטה י ב). ועוד שהמתים הצדיקים מלמדים זכות בשמים על צאצאיהם. ועוד טעם אמרו לפי שגם המתים צריכין כפרה, כדאיתא בספרי (דברים רי ח), "כפר לעמך ישראל" – אלו החיים. "אשר פדית" – אלו המתים. מלמד שהמתים צריכין כפרה. ונודרים צדקה בעבורם (שו"ע ורמ"א תרכא סע' ו). אמנם עבור רשעים אין מועילה צדקה שכמותה הנפטר לא היה עושה בחייו, ויש אומרים שבכל מקרה טוב לנדור צדקה עבורם ובמיוחד אם עושה כן בנו של הנפטר "דברא מזכה אבא" (שו"ע ס"ע ו, עיין כה"ח שם ס"ק לה משנ"ב ס"ק יח יט).
צד. מי שברך – כשאומרים "מי שברך" לחולה ביום כיפור שחל בשבת אין אומרים "שבת היא מלזעוק" כיוון שכל היום זועקים ומתחננים (עיין מטה אפרים סי' תרכא ס"ק א).
צה. עלית חולה – חולה מסוכן שאוכל ביום הכיפורים יכול לעלות לס"ת בשחרית, כי הקריאה היא מחמת קדושת היום ולא בגלל התענית. אבל במנחה לכתחילה לא יעלה, אלא אם כן יום כיפור חל בשבת, ואף על פי כן אם קראו לו לעלות לתורה – יעלה (עיין שדי חמד מערכת יום הכיפורים סי' ב ס"ק ז. סידור "אהלי יעקב" קיח).
צו. מאה ברכות – אם יכווין לכל ברכות שליח הציבור והקוראים בתורה והמפטירין, לא יחסרו לו אלא שלוש ברכות לתשלום מאה וישלים בברכות על הבשמים (עיין כה"ח תריב ס"ק לג).
