בשמים

בשמים

קיד. מותר להריח בשמים ביום הכיפורים וטוב לעשות כן כדי להשלים מאה ברכות. (עיין כה"ח תריב ס"ק לג, משנ"ב ס"ק יח).

קטו. מותר להריח טבק אך אין להריחו בתוך התפילה לעיני כל, שנראה הדבר כקלות ראש (כה"ח שם ס"ק לד). אין לברך על הרחת הטבק כיון שאינו ריח הטבק עצמו, והוי ריח שאין לו עיקר.

קטז. מי שהריח בשמים ולא הסיח דעתו, אסור לברך שנית דהוי ברכה לבטלה, על כן צריך להפסיק ביניהם הפסק גדול כדי שיהא היסח הדעת ביניהם ואז יוכל לברך שנית. ומהיות טוב יריח בכל פעם בבשמים אחרים אף שהן ממין אחד, ומכל שכן משלושה מינים כגון "עצי בשמים", "עשבי בשמים" ו"מיני בשמים", ואז יכול לברך כל פעם מחדש על הבשמים. (אחרונים ועיין משנ"ב תרי"ב ס"ק יח וכה"ח ס"ק לג ויש מחמירים ולא מרחים כדעת הכנה"ג).

דילוג לתוכן