מנחה של כיפור
קיז. ואני תפילתי – בכל שבת אומרים "ואני תפילתי" כיוון שבשבת אוכלים ושותים. ואף על פי שאומות העולם אחרי שאוכלים ושותים, משתכרים וישנים או משתוללים, אנו לא כן אלא מתפללים "ואני תפילתי". אמנם ביום כיפור שאין בו אכילה אין אומרים "ואני תפילתי" אפילו בשבת. (עיין שו"ע תרכב סע' א ונו"כ. כה"ח שם ס"ק ב).
קיח. אשרי – לדעת רמ"א אין אומרים אשרי ובא לציון במנחה לפני נעילה. לדעת השו"ע אומרים למנצח קטורת אשרי ובא לציון ויש מתחילים בפרשת העקידה. (רמ"א תרכב סע' י כה"ח ס"ק ד).
קיט. קריאת התורה – קוראים בתורה ג' קרואים בפרשת אחרי מות בפרשת עריות בפסוקים המדברים על החובה להתרחק מנשים שאסורות לנו. כיוון שיום זה, יום הכיפורים, הוא יום מיוחד לתשובה. ובענייני נשים צריך כל אדם לבדוק ולהתבונן במעשיו, ובדורינו כמעט כל אחד יראה שיש לו לשוב בתשובה בעניינים אלו. או מקירבה אסורה עם אשתו נידה או מקירבה עם בחורה רווקה שהיא תמיד נידה. או מקירבה חמורה ביותר שהיא קירבה עם אשת איש. ולפעמים מתיר אדם לעצמו להתחבק ולהתנשק עם קרובות משפחות וחושב שזה מותר, כי כך עושים גם אחרים ולא יודע כי זה ממש איסור. וצריך להתרחק מסרסורי עבירה אלו שהם הנגיעה באשה, החיבוק והנישוק, השיחה הבטלה, הצחוק והיחוד ואפילו התבוננות באשה אסור. וכל אלו מותרים רק לאיש עם אשתו. ולכן קוראים על כך בתורה ביום כיפור על מנת לעורר את הציבור על עניינים אלו. ועל פי התוס' (מגילה לא א ד"ה במנחה) טעם קריאה זו, כי אנו מבקשים שה' לא יגלה את ערוותינו. (כה"ח שם ס"ק ז ועיין משנ"ב ס"ק ז באר היטב ס"ק ב).
קכ. אם יש צורך מיוחד, יכולים לעלות למפטיר גם כהנים או לויים שלא עלו ראשון ושני. ויש נוהגים שישראל עולה ומברך והכהן קורא את ההפטרה. (עיין רמ"א קלה סע' י ולחונים עליו).
קכא. הפטרה – מפטירים בספר יונה להזכירנו כמה כללים ב"תשובה" א) שאי אפשר לברוח מפני הקב"ה. ב) שה' רוצה לקבל את השבים. ג) שה' סלח לאנשי נינוה בגלל שתיקנו מעשיהם ולא בגלל תעניתם בלבד. ומסיים הקורא את ההפטרה בפסוק "מי אל כמוך וכו'". (עיין כה"ח תרכב ס"ק יא ומשנ"ב ס"ק ז).
קכב. ברכות ההפטרה של מנחה הן כמו בשחרית ואומרים "על התורה ועל העבודה", אמנם אם יום כיפור חל בשבת, מזכירים בברכה גם של שבת. (שו"ע שם סע' ב. כה"ח שם ס"ק יד ועיין לרמ"א שם ומשנ"ב שם ס"ק י שאין אומרים על התורה וכו').
קכג. קדיש – אין אומרים קדיש אחר קריאת התורה כיוון שאומרים חצי קדיש לפני תפילת העמידה. (כה"ח שם ס"ק יב משנ"ב ס"ק ח).
קכד. ברכת כהנים – אין נושאים כפיים במנחה. וכהן שעלה אין מורידים אותו ויברך את הקהל (שו"ע שם סע' ד). ואם בבהכנ"ס ישנם כמה כהנים ועלה אחד מהם לדוכן. יאמר הרב או הגבאי בקול רם: "עלית שלא כדין, ועכשיו שעלית לא תרד" ואין שאר הכהנים צריכים לצאת אלא יעמדו עם הקהל.
קכה. אבינו מלכנו – אומרים "אבינו מלכנו" אפילו בשבת, אמנם אם יש חשש לאיחור זמן תפילת נעילה, אין אומרים אותו. (ב"י שם ס"ק ג).
קכו. צדקתך – אם חל בשבת, אומרים "צדקתך" אחרי "אבינו מלכנו", ויש חולקים. (כה"ח שם ס"ק כד).
קכז. פיוטים – אין מאריכין בפיוטים בתפילת מנחה בכדי שיספיקו להתפלל נעילה בזמנה.
