ליל כיפור

ליל כיפור

סד. טוב לומר ארבע פרקי תהילים אחרי תפילת ערבית בין בחול בין בשבת והם שמירה על האדם מקרי ח"ו בלילה חשוב שכזה. (כה"ח ס"ק מט משנ"ב ס"ק יד).

סה. ישתדל כל אדם ללמוד תורה קודם שיישן, כדי שיישן מתוך דברי תורה. וכן האדרא רבא או זוטא, משניות וגמרא יומא כל אחד לפי כוחו, ומשתדלים ללמוד אותם בבית הכנסת, אמנם גם מי שהולך לביתו יעשה כן. (עיין כה"ח תריט ס"ק ן. סידור "אהלי יעקב" מט ב סע' ד משנ"ב ס"ק טז).

סו. יש נוהגים לקרוא בליל כיפור כל ספר התהלים, וכן ביום חוזרים לקרותו שוב פעם, כי הוא סגולה רבה לכפר על הנפש ולבטל כל גזירות קשות ורעות. (ובמיוחד שהקורא תהילים פעמים קורא שלוש מאות פרקים כמנין "כפר") וידקדק בקריאתו מלה במלה ובטעמים ונעימה, ויזהר שלא יפסיק בקריאתו, כי הקורא כהוגן בורא מלאך אחד סניגור להמליץ בעדו ולכפר עליו, ותפילתו תקובל ברצון. וטוב לקרוא תהלים מלקרוא פיוטים אחרים. וכשיאמר פיוטים, יאמר פיוטים המעוררים את ליבו לאהבת הבורא ויראתו. וטוב מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה.

סז. ראוי להיות ער בנקודת חצות והעושה כן זכותו גדולה מאד. ואין לומר בלילה זה תיקון חצות, אלא יקרא ק"ש שעל המטה כמו בכל לילה. וטוב שלא יתעטף בכרים ובכסתות המחממין ועל כל פנים לא יכסה רגליו כדי שלא יתחמם ויראה קרי. (עיין כה"ח שם ס"ק נא משנ"ב ס"ק יד).

סח. יש נוהגים להשאר ערים כל הלילה כמו הכהן הגדול כדי לא לראות קרי ולהדמות למלאכים שאין להם שינה. (מטה אפרים סי' תריט ס"ק כב). אמנם מי שאין כוחו רב לא ישאר ער כל הלילה ובפרט החזנים כדי שיוכלו להתפלל תפילות היום בכוונה ועירנות.

סט. אין לישן בבית הכנסת ובפרט לא ליד ההיכל, אלא בביתו או בעזרת נשים (עיין כה"ח ס"ק נב ומשנ"ב ס"ק יד).

ע. מי שחלם חלום רע ביום כיפור, אינו צריך תענית חלום כיוון שתענית יום הכיפורים עולה לו גם בשביל החלום ולא יתעצב אל ליבו, אלא יראה לומר את כל תפילותיו בבכי ותחנונים. ויטיב את החלום בפני שלושה מאוהביו. (מטה אפרים שם ס"ק כז).

עא. הרואה קרי – הרואה קרי ביום הכיפורים ינגב את עצמו. ואם התיבש – מותר לרחוץ את אותו מקום. (עיין תריג סע' יא) וידאג כל השנה כולה כיוון שהראו לו מהשמים שלא מקבלים את תעניתו, כעבד שמזג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו. ויגלה צערו לת"ח מה שאירע לו ביום הקדוש והנורא, והוא יורהו מה לעשות שיתכפר לו ויאריך ימים. (עיין כה"ח תרטו ס"ק יא סדר התיקון לכך ומשנ"ב ס"ק ג).

עב. יזהר אדם מכל מה שמביא לידי קרי, לא יאכל מאכלים שמנים וכדו' בסעודה מפסקת, ויזהר מהרהורי נשים ולא יסתכל ולא יתבונן באשתו אף על פי שהיא לבושה בצניעות, וכל שכן שלא יתבונן בשום אשה אחרת שזה אסור בכל יום ובודאי ביום קדוש זה. (רמ"א תרח סע' ד. עיין כה"ח תרטו ס"ק ו).

עג. מי שראה קרי ובגדו מלוכלך בקרי, יחליף את הבגד כיוון שאסור להתפלל עם בגד כזה. (עיין כה"ח תריג ס"ק בן).

עד. אסור למי שראה קרי לטבול במקוה וכדו' כמבואר לעיל בדברים האסורים ביום כיפור. (שו"ע תריט ס"א יא כה"ח ס"ק זן משנ"ב ס"ק כט).

עה. האר"י ז"ל ועוד רבנים מגדולי ישראל היו נוהגים כדרך שהיה עושה הכהן הגדול והיו נשארים ערים כל הלילה. (כה"ח תריט ס"ק נ).

עו. לימודים ללילה – ילמד משניות "יומא" ואחר לימוד המשנה ילמד קטעים מלוקטים מהזהר הקדוש והמדברים בקדושת יום הכיפורים ומעלותיו. (לשון חכמים א, סי' כג משנ"ב תריט ס"ק טז).

עז. יזדרז לקום באשמורת הבוקר שהיא עת רצון ויתכונן לקראת התפילה. יברך ברכות השחר וילמד תורה או יקרא תהלים או תפילות או יתבודד ויחשוב בגדולת ה' אשר ברא יצר ועשה את כל העולמות, ואשר מנהיגם כרצונו. וחשובה הכנה זו עד מאוד, והעושה כן משוך עליו חוט של חסד ורחמים כפליים משאר ימים. (בית הכפורת בשם גורי האר"י).

דילוג לתוכן