האוכל ביום כיפור
קא. הכנת אוכל – מי שחושש או יודע שיצטרך בשביל עצמו או בשביל אחרים לאכול ל"שיעורים", ישקול ויכין אוכל או משקה כ"שיעור" בערב כיפור. ואם לא הכין, יכול לשער כי שיעור אכילה המותר לחולה שפורט לעיל הוא בערך כפרוסת לחם. (כמו שרגילים לפרוס היום "לחם פרוס") וחמישית כוס מים. ואם צריכים לשקול ושכחו לשקול מערב כיפור יכולים לשקול ביום כיפור עצמו כיוון שזה צורך מצווה. (כה"ח תריח ס"ק מ ועיין למשנ"ב ס"ק כד).
קב. מי שנראה כי מחלתו קשה או שחולשתו גדולה ונראה שאין אכילה "לשיעורים" מספיקה לו, ואפילו יש ספק בדבר – יאכל כרגיל. וכן אם החולה מרגיש שאכילה "לשיעורים" לא מספיקה לו – רשאי לאכול כהרגלו. (ועיין שו"ע שם סע' ח).
קג. מאכלי איסור – בכל אלו שמאכילין אותן משום סכנה, אם אין שם מאכל היתר מאכילין אותן מאכל איסור, (עיין שו"ע שם סע' ט). ואם מאכילין אותן דבר איסור, יש להאכילן פחות מ"כזית" בכל פעם אם זה מספיק להם. וצריך לברך על אוכל זה תחילה וסוף. (שו"ע קצו סע' ב).
קד. ברכה – צריך לברך לפני כל אכילה שאוכלים ביום כיפור ואם אוכל לחם יותר מ"כביצה" (54 גרם) צריך ליטול ידיו לברך לברך "על נטילת ידיים" "המוציא" ו"ברכת המזון". ובברכת המזון יאמר "יעלה ויבוא" ויזכיר את "יום הכיפורים הזה". ואם חל בשבת אומר גם "רצה", ואם שכח לומר "רצה" או "יעלה ויבוא" אינו צריך לחזור ולברך, שאין חיוב היום לאכול פת, אמנם אין לעשות קידוש אפילו אם חל יום הכיפורים בשבת. (שו"ע שם סע' י. כה"ח שם ס"ק סב משנ"ב ס"ק כט).
קה. אם אוכל "לשיעורים" פחות "מכביצה" נוטל ידיו ולא מברך "על נטילת ידיים" ומברך "המוציא" ואוכל ואם אכל יותר מ"כזית" מברך "ברכת המזון" עם "יעלה ויבוא" כדלעיל בסעיף הקודם. (עיין שו"ע תריח סע' ו).
קו. המשך צום – חולה שאכל כפי צורכו אסור לו לאכול יותר כל יום כיפור, וצריך להמשיך ולצום כמו כולם (כה"ח תריז ס"ק טו). חולה שהותר לו לאכול יאכל מאכלים טובים ומזינים שהרי יום הכיפורים הוא יום טוב, ועוד שאם יאכל מאכלים מזינים יוכל לאכול פחות. (הלק"ט).
קז. שאר איסורים – חולה שהותר לו לאכול כדי לצאת מהסכנה אסור לו לרחוץ או לנעול נעליים אם אינו צריך להם. (ועיין לעיל בדיני רחיצה ונעילת סנדל).
