קריאת המגילה
כ. הכל חייבין במקרא מגילה אנשים ונשים, אך הנשים אף על פי שיודעות לקרוא ישמעו מן האנשים. ואם הנשים לא שמעו בבית הכנסת, יחזור ויקראנה בביתו בשביל אשתו ושאר נשים שבבית. ואם קראה בבית הכנסת וחוזר וקורא לנשים, לא יברך בשבילן וגם הן לא יברכו. (בא"ח שם א).
כא. זמן קריאת המגילה בלילה מצאת הכוכבים עד עמוד השחר. וזמנה ביום מהנץ החמה עד השקיעה. ומי שהשעה דוחקת לו – יכול לקרוא מעמוד השחר.
כב. אם השמיט הקורא מלים בקריאתו, אפילו שהם מילים שלא משנות את משמעות המגילה – לא יצא ידי חובה. ומי שיש בידו מגילה שאינה כשרה ישמע משליח ציבור וישתוק (בא"ח שם ו) ואם לא שמע כמה מילים מהש"ץ מחמת רעש וכדו' אף על פי שיש בידו מגילה לא כשרה – יקרא אותם מילים שלא שמע, או יאמרם בעל פה.
כג. נוהגין לומר ד' פסוקים של גאולה בקול רם, והם: "איש יהודי וכו'", "בלילה ההוא" וכו', "ומרדכי יצא וכו'", "ליהודים היתה אורה וכו'", וכשאומר את הפסוק "בלילה ההוא" בקול רם וניגון יסיים תיבת "המלך" בקול רם וניגון ביותר (בא"ח שם ז) ויש נוהגים לומר גם את הפסוק האחרון בקול רם. וצריך החזן לחזור ולקוראן שנית. (עיין רמ"א תרץ סע' יז).
כד. צריך לומר מתחילת "חמש מאות איש ואת פרשנדתא וכו'" עד "עשרת" בנשימה אחת, ויאריך בוא"ו של "ויזתא". (שו"ע תרצא סע' ד, בא"ח שם ח).
כה. צריך להזהר ולקרוא תיבות "ואת" הנזכרים בעשרת בני המן, מתוך המגילה, כי יש טועים מחמת שממהרים לקרוא עשרת בני המן בנשימה אחת וקוראין בעל פה כל "ואת", לכן צריך לשים לב על זה. (בא"ח שם ט).
כו. כשאומר את "אגרת הפורים" ינענע המגילה בתיבת "אגרת". ובשחרית, כשאומר "ויקר", ישים ידו על התפילין וינשקם (בא"ח שם). וכשאומר "ליהודים היתה אורה" יגע בספר תורה. (אחרונים).
כז. כתב הגאון יעב"ץ ז"ל על אביו הגאון ז"ל, שהיה מכה ברגלו וטופח בסנדלו כשמזכיר שם "המן" בקריאת המגילה ע"ש, וכתב בעל "בן איש חי" שהוא רגיל להכות ברגליים בשם המן הראשון הכתוב בפסוק "אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי", וכן בשם המן האחרון בפסוק "כי המן בן המדתא האגגי צורר כל היהודים חשב וכו'". (רמ"א שם יז, בא"ח שם י).
כח. אחר קריאת המגילה וברכותיה, הספרדים אומרים "ואתה קדוש" ואחר כך קדיש "תתקבל". האשכנזים אומרים "אשר הניא" וגו', "שושנת יעקב", "ואתה קדוש", וקדיש בלא "תתקבל". (מנהגי בית אל אות מו. עיין ברכ"י סי' תרפח. מנהגי ירושלים. שער המפקד ו. כה"ח תרפח ס"ק לו. רמ"א תרצב סע' א. שו"ע תרצג סע' א. מ"ב שם ס"ק א).
כט. אסור לאכול קודם קריאת המגילה (עיין לשו"ע תרצב סע' ד, בא"ח שם יא), ויש מתירים לטעום פרי או עוגה. (עיין משנ"ב וכה"ח שם).
