ברכות המגילה
י. הקורא את המגילה בלילה מברך לפניה שלוש ברכות: א) "על מקרא מגילה", ב) "שעשה נסים" ג) "שהחיינו". ולאחריה מברך "הרב את ריבנו וכו'". (שו"ע תרצב סע' א).
יא. טוב שיעמוד שני אנשים אצל הש"ץ מימין ומשמאל, ויעמדו הקהל בעת הברכות תחילה ובסוף. ויאמר הש"ץ קודם הברכה: "לשם יחוד וכו' ברשות מורי ורבותי" ויברך ויקרא. ובסיום הקריאה כל מי שיש בידו מגילה צריך שיגלול אותה, ואחר כך יברך הש"ץ ברכה אחרונה. (כה"ח תרצב ס"ק א. בא"ח שם יב).
יב. אם יש לאדם מגילה כשרה שקורא בה לעצמו בעת שהש"ץ קורא בשביל הציבור, והוא אינו רוצה לצאת בברכה של הש"ץ אלא רוצה לברך לעצמו, רשאי, אך יברך בלחש. (בא"ח שם יא ר"פ ח"ד לג).
יג. שהחיינו – הקורא את המגילה ביום לדעת השו"ע לא מברך "שהחיינו" שכבר בירך בלילה ולדעת הרמ"א מברך "שהחינו" שנית וכן נהגו האשכנזים. (שו"ע תרצב סע' א).
יד. מי ששכח ולא בירך "שהחיינו", אם נזכר אחר שהתחיל – יברך במקום שנזכר, ואם לא נזכר עד אחר שכבר קרא גם פסוק "עשרת בני המן", אף על פי שעדיין לא גמר כל המגילה – לא יברך "שהחיינו". (בא"ח שם ה).
טו. טוב לכווין בברכת "שהחיינו" גם על הסעודה ומשלוח מנות. ומי שמברך "שהחיינו" קודם קריאת המגילה גם ביום, יכווין על הסעודה ומשלוח המנות בברכת "שהחיינו" של יום.
טז. בעמידה – הקורא את המגילה צריך לברך הברכות בין בתחילה בין בסוף, ויברך מעומד, אבל קריאתה אינה צריכה להיות מעומד, ורק הש"ץ קוראה מעומד מפני כבוד הציבור. (בא"ח תצוה, הל' פורים ד ר"פ ח"ד לג).
יז. ביחיד – הקורא את המגילה ביחיד או שאין עימו עשרה לדעת השו"ע מברך כל הברכות כדלעיל, ולדעת הרמ"א לא יברך ברכה אחרונה אלא אם יש עימו עשרה. (רמ"א סע' א עיין ביאור להלכה שם ד"ה אלא).
יח. פתיחת המגילה – לפני שיברך יפשוט המגילה כולה כאגרת, ולכן צריך שיהיה לפניו בימה או כסא שתנוח עליו המגילה שלא תהיה נגררת בארץ. (בא"ח שם ד). ויש אומרים שאין צריך לפשוט את המגילה לפני הקריאה, אלא פושט את מה שקורא ולא גולל עד לסוף הקריאה. (עיין נהר מצריים ס"ק ד) ונהגו שרק ש"ץ עושה כן כי יש לו מקום בתיבה. (אחרונים ועיין כה"ח תר"ץ ס"ק קד).
יט. יזהר שלא יברך ברכה אחרונה בעת שהוא גולל המגילה.
