תיקון ליל שבועות
י. טעם הלימוד – מספר טעמים נאמרו ללימוד בליל שבועות: ע"פ הפשט לימוד הלילה הוא כיוון שישראל שבאותו הדור ישנו בלילה שקודם מתן תורה והיה צריך משה להעירם ולזרזם לקראת מתן תורה כדכתיב "ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה". (שמות יט יז), ולתקן מה שפגמו אנו נעורים כל ליל שבועות. (מג"א תצד).
יא. ע"פ הדרש (מדרש תנחומא נח סי' ג) אמרו ישראל "נעשה ונשמע" על תורה שבכתב, והוכרחו לקבל תורה שבעל־פה על ידי כפית הר כגיגית. ועיקר זמן לימוד תורה שבעל־פה הוא בלילה שהרי בכל לילות החול אין לומדים תורה שבכתב כלל. ומכיון שאנו רוצים לקבל ביתר תוקף את התורה שבעל־פה ביום מתן תורה, אנו לומדים בעיקר בלילה שהוא זמן לימוד תורה שבעל־פה.
יב. ע"פ הרמז יש שלוש רגלים בשנה כנגד ג' האבות. פסח כנגד אברהם שארח את שלושת המלאכים בחג הפסח. שבועות כנגד יצחק שנעקד על גבי המזבח ואיל הוקרב תמורתו, ובשבועות חג מתן תורה שמענו קול שופר אילו של יצחק. סוכות כנגד יעקב שכתוב בו "ולמקנהו עשה סכת". ומידתו של יצחק היא מידת הגבורה לכן בשבועות לומדים בלילה למתק את הגבורות של יצחק.
יג. ע"פ הסוד טעם הלימוד מובא בזוהר הקדוש שהוא כדי לעטר את השכינה ה"כלה" בלימוד התורה, בכ"ד קישוטין לקראת יום המחרת יום מתן תורה. (עיין לכל הנ"ל כה"ח ס"ק ו. משנ"ב ס"ק א).
יד. מנין – ישתדלו ללמוד בלילה זה במניין, כיוון ש"כל בי עשרה שכינתא שריא". (השל"ה הקדוש מסכת שבועות).
טו. לימוד נשים – נשים אינן חייבות בתיקון ליל שבועות, ואם הן באות ולומדות תנ"ך וכד' תבוא עליהן ברכה. (שו"ת רב פעלים א, או"ח סוד ישרים, סי' ט).
טז. סדר הלימוד – טוב ללמוד סדר התיקון בלילה זה, ועליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע כי הוא נתקן על דרך האמת. והוא מתוקן ומקובל מפי המהרח"ו הקדוש ז"ל מספר "עץ חיים" שע"פ האר"י ז"ל וסודו רם ונשא מאוד. (כה"ח שם).
יז. סדר הלימוד בלילה זה: תחילה תנ"ך ואחר כך תרי"ג מצוות ואחר כך מדרש ואחר כך האידרא רבא וקטעים מהזוהר הקדוש, כי כן מפורש בזוהר הקדוש "למלעי באוריתא מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים ובדרשות דקראי וברזי דחכמתא", וקוראים קטעים מכל פרשה תחילה וסוף כמסודר בספרי התיקון. (עיין בא"ח במדבר ד).
יח. כבר נודע מנהגו של רבינו החיד"א ז"ל ללמוד בלילה זו שתי האידרות מעומד גם בעת זיקנתו, אשריו ואשרי חלקו. (בא"ח שם).
יט. אין ללמוד משניות בלילה זו. ומי שיש לו מנהג קבוע ללמוד י"ח פרקי משנה בכל יום, מותר ללמוד הי"ח פרקי משנה ביום דוקא ולא בלילה, ואין מניעה ללמוד המשנה אלא בליל שבועות בלבד. אבל בשאר לילות של שבתות וימים טובים אין מניעה כלל, ויכול ללמוד משניות כאשר ירצה. (בא"ח שם).
כ. בחורי ישיבה שרוצים ללמוד גמרא או מי שאינו יכול להיות ער כל הלילה, לפחות ילמדו את התנ"ך המסודר בספרי התיקון, וכן קטע מהמדרש וקטע מהזוהר. מעט מתרי"ג מצות.
כא. מי שהקדים ובא לבית הכנסת ועדיין לא נתקבצו לשם בני החבורה, יתחיל ללמוד את מנין המצוות לרמב"ם או את האדרא זוטא או תהילים וכאשר יבואו בני החבורה, יתחיל בסדר הלימוד בלא הפסק. (כף אחת כב ב).
כב. מעלת הלימוד – יזהרו ללמוד כל סדר הלימוד של הלילה הזה בחשק גדול ובשמחה פנימית רבה ובהתלהבות הלב. כי הלימוד המתוקן ללילה הזה עושה פרי למעלה וממשיך לנפש האדם קדושה וטהרה. ואיתא בזוהר הקדוש בפרשת אמור וז"ל: חסידי קדמאי לא הוו ניימי בהאי ליליא והוו לעאן באורייתא ואמרי ניתי לאחסנא ירותא קדישא לן ולבנן בתרין עלמין". ועוד אר"ש על חבריה דלעאן באוריתא בהאי לילה: "כולהון יהון רשימין וכתיבין בספרא דדכירניא. וקודשא בריך הוא מברך לון בכמה ברכן ועטרין דעלמא עלאה". (הקדמה לזוהר ח א- החסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה זה והיו עוסקים בתורה ואומרים: "בואו ונוריש ירושה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות, ועוד אמר רבי שמעון בר יוחאי על החבורה שעוסקת בתורה בזה הלילה: "כולם יהיו רשומין וכתובים בספר הזכרונות. והקב"ה מברך אותם בכמה ברכות ובכתרים של העולם העליון"). "ומי האיש אשר ישמע כזאת ויפנה ליבו לבטלה בלילה הזאת, וכל שכן שלא יטנף פיו בדברים בטלים ודברי חול של משא ומתן וכל שכן בליצנות ולשון הרע. ויתגבר כארי לישב על המשמר בעינים פקוחות לדחות את השינה ולא יתנמנם כלל כי רבינו האר"י ז"ל החמיר מאוד בענין השינה בזאת הלילה יותר מליל הושענא רבא, וכנזכר בשער הכוונות בדרוש הלילה הזאת". (בא"ח במדבר ג).
כג. בלילה זה יכול האדם להמשיך אור הכתר העליון וכו'. וכל מי שעושה לימוד לילה זה כתיקונו, ניצול מכרת כל אותה השנה, ומובטח לו שישלים שנתו ולא יבוא לו כל נזק, (פע"ח שער כג א). שכן אותיות "כרת" הן אותיות "כתר". (עיין כה"ח תצד ס"ק ו).
כד. צורת הלימוד – עיקר גדול הוא בכל לימוד וגם בלימוד הלילה הזה, שטוב ללמוד מעט בכוונה ובנעימה מלהרבות בלימוד בלי כוונה. (עיין -שו"ע א סע' ד).
כה. מותר להפסיק בין ענין לענין בדברי התעוררות ומוסר לעורר את הלבבות ליראת ה'. ומה טוב ומה נעים שלא לדבר בלילה הזה אלא בלשון הקודש. (השל"ה הקדוש מסכת שבועות).
כו. יזהרו שלא לדבר שיחת חולין כל הלילה, וצריך לזה שמירה גדולה כיוון שכל עת שיש אסיפה של הרבה אנשים, דרכו של יצר הרע להכשיל לדבר דברי חולין, ומדבר לדבר יבואו לדברים אסורים של שחוק ולשון הרע. ומצווה לחכם להזהיר את הציבור שלא לעסוק בדברי בטלה ושחוק וקלות ראש כי אז נאה להם השינה והנאה לעולם. (יעב"ץ. בא"ח במדבר ג). וצריך להיות זך ונקי בלי תערובת דברים אחרים, וילמד בחשק גדול בשמחה רבה ובהתלהבות הלב כדי שיעשה יותר פרי למעלה ויגדל שכרו. (עיין כה"ח תצד ס"ק יא).
כז. קריאת שמע – בכל פעם שעומדים להשאר ערים כל הלילה, כמו בלילה זה, צריך לומר "קריאת שמע" כחצי שעה קודם חצות, ויאמרו את כל הנוסח אך לא יברכו "המפיל".
כח. אם לא קרא "קריאת שמע" בזמנה, יכול לאומרה כל הלילה עד עלות השחר.
כט. מי שאמר "קריאת שמע" קודם חצות ואחר כך רוצה לישון, אינו צריך לחזור ולומר את כל "קריאת שמע", וטוב שיאמר פסוקים מ"שמע ישראל" עד שירדם.
ל. טבילה בבוקר – יזדרז האדם בטבילה של ליל חג השבועות באשמורת הבוקר, מעט קודם עלות השחר, שיטבול במקוה או בבאר מים חיים אם יש לו, לקבל תוספת קדושה מן כתר עליון הנמשך בלילה הזה על ידי הלמוד, והוא הנקרא "שער החמישים", ועליו נאמר: "וזרקתי עליכם מים טהורים וכו'". (יחזקאל לו כה). וכמ"ש רבנו זלה"ה בשער הכוונות סוד הדבר הזה בהרחבה יותר, ערב שבת, ולפני הטבילה במקוה טהרה יאמר "לשם יחוד", שהובא ב"לשון חכמים" א, סי' סב.
