קריאת התורה בשבועות
מט. מוציאים בשבועות שני ספרים בספר הראשון קוראים חמשה עולים מ"בחודש השלישי" בפרשת יתרו (שמות יט א). ובספר השני בפרשת פנחס "וביום הביכורים".
נ. קוראים מ"בחדש השלישי" (שו"ע תצד סע' א). משום שכתוב בפסיקתא דרב כהנא: "אמר הקב"ה לישראל בניי היו קורין את הפרשה הזאת בכל שנה ואני מעלה עליכם כאילו שאתם עומדים לפני הר סיני ומקבלין את התורה". (יב א).
נא. הספרדים נוהגים לקרוא בעת פתיחת ההיכל ארבעה בתים ראשונים וחמישה בתים אחרונים מה"כתובה", ויש נוהגים לקרוא את כל ה"כתובה" לפני מנחה.
נב. האשכנזים נוהגים לומר "אקדמות" אחרי שמראים לכהן מקום קריאתו בספר התורה, קודם קריאת התורה. אחרי האקדמות, מברך הכהן וקוראים לו. (משנ"ב ס"ק ב).
נג. עשרת הדברות – נהגו שחכם הקהל עולה לתורה בקריאת עשרת הדברות.
נד. אין לעמוד בשעה שקוראים עשרת הדברות "מפני תרעומת המינים", שלא יאמרו כי רק עשרת הדברות מן השמים ח"ו. (שו"ת הרמב"ם סי' רסג. שו"ת בית יעקב קכה. כה"ח תצד ס"ק כא, ל). אמנם לדעת החיד"א (ב"טוב עין" סי' י) מותר לעמוד, וכל עדה תעשה כמנהגה, ובלבד שלא יעשו מדבר זה מחלוקת.
נה. קוראים עשרת הדברות בטעם העליון גם בחג השבועות וגם בפרשיות "יתרו" "ואתחנן". (כה"ח תצד ס"ק כ). אמנם יחיד הקורא לעצמו את עשרת הדברות, קוראם בטעם התחתון גם בחג השבועות. (עיין ביאור להלכה שם עמוד ק ד"ה מבחודש שמסביר מהו טעם עליון ומהו תחתון).
נו. אף על פי שביום טוב מעלים חמישה עולים לתורה, אם העלו חמישה לפני שהגיע לעשרת הדברות, יעלה עוד אחד ויברך ויקרא מן המקום שפסק עד סוף הפרשה. (שערי אפרים שער ח סע' כט).
נז. קדיש – הנוהגים כרמ"א אומרים רק פעם אחת "חצי קדיש" אחרי סיום הקריאה בספר הראשון, ובשעת אמירת קדיש זה – מניחים לידו גם את הספר השני. הספרדים אומרים קדיש אחרי כל ספר וספר. (עיין משנ"ב קמז ס"ק כז כה"ח ס"ק מד מה).
נח. למנהג הספרדים אם טעה ה"משלים" ולא אמר קדיש אחרי ס"ת ראשון, וכבר עלה ה"מפטיר" ולא בירך ברכה ראשונה על קריאתו בספר השני, יאמר המשלים או הש"ץ חצי קדיש. אמנם אם המפטיר כבר התחיל לברך על קריאתו – לא יפסיק, אלא יאמר קדיש בסוף שיסיים המפטיר את הברכות על ספר התורה השני, ויעלה להם קדיש זה גם לס"ת הראשון.
נט. אם לא קראו עשרת הדברות והעולה האחרון אמר קדיש ועלו כבר חמישה עולים, אין צריך לחזור ולקרות עוד אחד, ואעפ"כ יגיד לקרוא בקול רם ממקום שפסק עד סוף הקריאה בלא ברכה. ואם רוצה להעלות עוד אחד ולקרוא עשרת הדברות עם ברכות, אין מזניחין אותו. (שערי אפרים שם). אמנם, אם לא אמר קדיש, יעלו מישהו אחר והוא יוכל לברך.
ס. אם קרא לחמישי עד "אשר שם האלהים" ובירך ברכה אחרונה. יעלה עוד קורא ויקרא עד סוף הפרשה עם ברכה. אבל אם אמר החמישי קדיש, יקרא מישהו אחר, עד סוף הפרשה בלי ברכה. (עיין שערי אפרים שער ח סע' לא. ועיין יד אליהו סי' י).
סא. מפטיר והפטרה – בספר השני קוראים בפרשת פנחס "וביום הביכורים", ומפטירים ביחזקאל א עד "ותשאני רוח". (עיין שו"ע תצד סע' א).
סב. "מפטיר" שטעה ולא אמר קדיש אחרי קריאתו בספר תורה שני והתחיל בברכות ההפטרה, לא יפסיק, אלא ימשיך הברכות עד סופם, יקרא את ההפטרה, יברך ברכות אחרונות ורק אחר כך יאמר קדיש.
סג. בשמים – יש מחלקים בבית הכנסת עשבי ריח ופרחי שושנים בזמן קריאת התורה זכר למעמד הר סיני שבו נתמלא העולם כולו בשמים. וצריכים להקפיד לחלקם בין עולה לעולה, ולא באמצע הקריאה. (כה"ח תצד ס"ק זן).
סד. מנחה חדשה – מי שכתב ספר תורה ומקדישו ביום זה, מעלתו מרובה. כאילו הקריב מנחה חדשה וכאילו קיבלו מהר סיני. (עוללות אפרים קס. ועיין כה"ח שם ס"ק יט).
