מהלכות בשר וחלב
טז. חומרת בשר וחלב – בשר בחלב דינו חמור יותר משאר איסורי אכילה, ששאר איסורים (מלבד כלאי הכרם) האוכלם שלא בדרך הנאתם פטור ואילו בשר בחלב, אפילו אכלו רותח או שעירב בו דבר מר וכד', אם אכלם חייב. (רמב"ם הלכ' מאכלות אסורות פי"ד הלכ' י' י"א ועיין ספר החינוך מצווה תס"ט ובמנחת חינוך שם).
יז. אכילת בשר אחרי חלב – הלכות בשר וחלב ביום זה הם כמו בכל יום רגיל. אין שום קולא בענין בגלל חג השבועות, ולכן אם רוצים לאכול בארוחה אחת מאכלי בשר אחרי מאכלי חלב יש א) לאכול קודם את החלב. ב) לנקות את השולחן או להחליף את המפה. ג) לשטוף את הפה ולאכול לחם או פרי שטעמו נדבק. ד) לנקות את הידיים. ה) לברך ברכת המזון. (עיין שו"ע יו"ד פט סע' ב. בא"ח לך לך י).
יח. גבינה צהובה של היום, שהיא רכה, וכן גבינת קוטג' דינה כגבינה רגילה, ויש נוהגים לחכות אחרי אכילתם, שעה לפני שאוכלים בשר. (אחרונים).
יט. אם אכל גבינה קשה שהתיישנה יותר מששה חודשים צריך להמתין אחריה שש שעות. אמנם אם התיישנה פחות מכך, ימתין שעה על כל חודש שהגבינה התיישנה. (שו"ע יו"ד פט סע' ד ונו"כ שם. בא"ח שם טו).
כ. שטיפת הפה יכולה להיות גם על ידי צחצוח במשחת שיניים ומברשת. אך צריך ביום טוב לשים לב א) שלא להוציא דם מהחניכיים. ב) להשתמש במשחת שיניים נוזלית. אם יש חשש לדם או שאין לו משחת שינים נוזלית – יאכל פת וישטוף את פיו לפני שאוכל בשר. (עיין שו"ע יו"ד פט סע' ב-ד. מ"ב תצד ס"ק יד).
כא. בשעת הדחק אפשר לבדוק את ידיו ולא לרוחצם. (בא"ח ש"ש שלח יד. ועיין בכל הנ"ל ש"ש פרשת בהעלותך ולעיל).
כב. חלב אחרי בשר – האוכל בשר או תבשיל של בשר ורוצה לאכול חלב צריך א) לחכות שש שעות שלמות מסוף אכילת הבשר עד תחילת אכילת הגבינה, ב) להחליף מפה, ג) לברך ברכה אחרונה. (בא"ח ש"ש שלח י).
כג. האוכל בשר עוף או מרק עוף – דינו כדין בשר, וחייב להמתין שש שעות כדי לאכול מאכלי חלב. (בא"ח ש"ש שלח ט).
כד. מצא בין שיניו – מי שמצא בשר בין שיניו, והוציאו, אינו צריך לחכות אחר כך שש שעות, אבל צריך לנקות את פיו לפני ששותה חלב. (ב"י או"ח קעג ס"ק ג).
כה. מאפה גבינה או בשר – מותר לאפות בצק עם גבינה או בשר כשהם נראים באופן ברור. ואם אינו ניכר, מותר, רק אם הוא מועט ומשונה צורתו. (שו"ע יו"ד צז סע' א. בא"ח ש"ש שלח יז).
כו. אין לאפות לחם עם חלב או חמאה, או עם שומן בשרי, לא ביום זה ולא בכל השנה כולה, שמא יטעו בו ויאכלוהו עם בשר או עם חלב. ואם אפה – כל הלחם, אסור באכילה אפילו לבדו. ולא יועיל אם אחר אפיה יפורר אותו או ישנה צורתו. (עיין שו"ע שם. בא"ח שם).
כז. כשאופים לחם או עוגה חלבית בבית מלון או לצרכים מסחרים, צריך שתהא ניכרת הגבינה או שיעשה אותה באופן שכולם ידעו שהיא חלבית.
כח. אפיה בתנור בשרי – כשאופים מאכל, לחם או עוגות חלביות בתנור, באופן המותר, כדלעיל, אין לאפות אותם בתא שבושל בו בשר, אלא לאחר שיכשירוהו כראוי. (עיין שו"ע יו"ד צב סע' ח. צג סע' א. רמ"א צג סע' א ועיין שו"ע או"ח סימן תנ"א סעיף ט"ו ובטור שם). והכשרת תנורים של ימינו תלויה בארבעה תנאים: א) להמתין 24 שעות אחר האפיה. ב) לנקותו בספוג רטוב. ג) להחליף תבניות. ד) לחמם את התנור בחום הגבוה ביותר למשך דקה או יותר. אם לא מילא כל התנאים הללו, יש לשאול שאלת חכם.
כט. תנור של שני תאים, גם אם יש לו "הכשר", צריך לבדוק אם כשתא אחד פועל, היד סולדת בתא השני, שאם סולדת דינם כתא אחד ואם אינה סולדת דינם כשני תנורים.
ל. תנור משומש של מי שאינו שומר כשרות כדבעי, אף על פי שמחליף תבניות צריך שאלת חכם כיצד להשתמש בתנור זה.
לא. מותר לאפות מאכל "פרווה" בתא שנאפו בו מאכלי חלב או בשר, ולאכול אותו הן עם מאכלי בשר, והן עם מאכלי חלב, ובלבד שהמקום נקי. ויש נוהגים להקפיד ולהמתין 24 שעות מאפית החלב)'e1שר לאפית הפרווה. ולדעת כולם צריך לנקות את התנור ואת המגשים מפירורים של החלב)'e1שר.
לב. אם נאפו מאכלי ה"פרווה" עם מאכלי החלב ביחד או שנשארו בתנור שאריות ממאכלי החלב בעת שאפו את מאפה ה"פרווה", אין לאכול אותם עם הבשר ודינם כמאכלי חלב. (שו"ע יו"ד צה סע' א. בא"ח ש"ש קרח יג).
לג. אכילה על שולחן אחד – אסור לשני בני אדם לאכול בשולחן אחד בשר וחלב אלא אם כן אין הם מכירים זה את זה כלל. ואם הם מכירים אחד את השני יכולים לאכול על שולחן אחד על ידי שיניחו בין שניהם כלי מיוחד שאין רגילים להניחו על השולחן כדי שלא יבואו לאכול אחד מן האוכל של השני. (שו"ע יו"ד פח סע' ב).
לד. הפרדה בין בשר לחלב – כשאוכלים לחם עם בשר צריך להזהר בו אחר כך ולא לאוכלו עם חלב, כיוון שלעיתים נשאר על הלחם משהו מהמאכל הבשרי וכן להיפך. והוא הדין גם במלחייה שמטבילים בה את הלחם או שלוקחים ממנה בידיים למלוח את האוכל ולעיתים האצבעות מלוכלכות בבשר או בחלב. והמחמיר גם במלחיות סגורות תבוא עליו ברכה. (עיין רמ"א שם).
לה. יש להזהר שלא להניח סירי בשר מעל סירי החלב או להיפך במקרר או במקום אחר, אלא אם כן שניהם מכוסים. (בא"ח ש"ש בהעלותך יח).
לו. גבינה מתולעת – אסור לאכול גבינה מתולעת. (בא"ח ש"ש נשא כא).
לז. דגים וחלב – נוהגים להחמיר לא לאכול דגים עם חלב. (בא"ח בהעלותך טו).
לח. סכין חלבית או בשרית – אסור לכתחילה לחתוך לחם בסכין של בשר על מנת לאכול את הלחם עם גבינה וכן להיפך.
לט. מי שחתך בצל ושאר דברים חריפים בסכין בשרית לא יכול לאכול את הבצל עם חלב, אפילו אם הסכין לא "בת יומה" עד שישאל שאלת חכם. (שו"ע יו"ד צו סע' א).
מ. תערובת – חלב שנתערב בבשר או להפך אם יש שישים כנגד החלב האוכל מותר, ואין לסמוך כיום על טעימת גוי שיאמר אם מרגיש טעם החלב/בשר שנתערב, אף במסיח לפי תומו. (זבחי צדק סי' צ"ח ס"א) ואם למרות שיש פי שישים ניכר טעם החלב/בשר שנתערב פשיטא שהתבשיל אסור. (שם ס"ק צ"ג).
מא. כיסוי סיר רותח, הרי הוא כניעורו ונפק"מ, שאם נפלה טיפת חלב על חתיכת בשר שבתוך סיר בשרי רותח, וכיסהו מיד, נתערבה הטיפה בכל הקדרה ואם יש בקדרה פי שישים מהטיפה כל התבשיל מותר ואם אין כולו אסור. (דוקא בכה"ג שמכסה, מותר לבטל איסור לכתחילה, אולם לקחת בידים חלב ולבטלו בבשר אסור אפילו אם יש בו שישים).
מב. זיעת המאכל (ר"ל האדים העולים ממנו) דינם כמאכל עצמו, ועל כן כשמבשל בשר שמעלה הבל – לא יעביר מעליו מאכל או סיר חלבי. ואם העביר סיר והגיע לחום שהיד סולדת בו – אסור. ובמאכל אף אם אין היד סולדת בו נאסר כיון שסוף סוף נתערב כאן בשר בחלב. ויש אומרים שאף המאכל התחתון נאסר. (עיין דגול מרבבה על סי' צ"ב ופרי תואר ס"ק ט"ז ועיין זבחי צדק ס"ק ע').
מג. קולט אדים שהאדים מגיעים אליו בחום שהיד סולדת בו יש להזהר שלא לחמם תחתיו בשר ואחר כך חלב, או להפך.
מד. וכן יש להזהר בכירים עם מספר להבות שלא ישים סיר לא מכוסה עם בשר על אחת הלהבות וסיר לא מכוסה עם חלב על להבה אחת שמא יצאו אדים מהסירים ויתערבו. (ואפ' אם אין האדים בחום שהיד סולדת בו).
מה. מיקרוגל – דינו חמור יותר מתנור וצריך שיתקיימו התנאים הבאים:
א. צלחות נפרדות לבשר וחלב.
ב. המתנת עשרים וארבע שעות.
ג. לנקות את המיקרוגל בבד רטוב ולהסיר שאחריות אוכל.
ד. להכניס כוס עם מים, ולהפעיל עד שיתאדו מעט מים.
ה. לעטוף את המאכל שמכניסים בעטיפה אטומה.
