כבוי או שמוש אחר חצי שעה

עז. אדם שרוצה לכבות הנרות אחר חצי שעה מטעמי חסכון, או שיוצא מביתו וחושש לשרפה, וכן גבאי בית הכנסת שחושש להשאיר הנרות דלוקים כשהצבור הולך לביתו – יכול לעשות תנאי לפני ההדלקה שאחר חצי שעה יכבה את הנרות, ויכבה בצנעה, אבל לא פחות מכך.

עח. במוצאי שבת שמדליקים בביהכנ"ס רק קודם ההבדלה ומיד לאחר ההבדלה הולכים לביתם יכול הגבאי לכבות בצנעה אפילו קודם חצי שעה ובלבד שהתנה ושעושה כן בצנעה. ואם לא התנה יש מחלקת בדבר, ונהגו להחמיר. (עיין ב"י תרע"ב ט"ז ס"ק א' מג"א ס"ק ד' ובסי' תרע"ז ס"ק י' מ"ב שם ס"ק י"ז י"ח, כה"ח שם ס"ק כ"ו כ"ז).

עט. אם נתן בה שמן סתם או הדליק נרות גדולים סתם, אין להשתמש לאורם אפלו לאחר חצי שעה. ואם התנה מראש שאינו מיחדם למצות חנוכה אלא רק לחצי שעה – מותר. (שם).

פ. גם אם התנה מראש שאינו מיחדם למצות חנוכה אלא רק לחצי שעה, ראוי שלא להשתמש בהם כשהם דולקים במקומם אפלו אחרי החצי שעה, מפני מראית העין שיראו אותו משתמש בנרות חנוכה ולא ידעו שהוא עשה תנאי להשתמש אחר חצי שעה. (אחרונים – מ"ב סי' תרע"ב ס"ק ז', ח' כה"ח סעי' כ"א).

דילוג לתוכן