כללי

א. "וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עמר התנופה, שבע שבתות תמימת תהיינה". וקבלו רבותינו ז"ל שהשבת האמורה כאן היא יום טוב שגם נקרא בתורה "שבת". והוא יום טוב הראשון של פסח. לכן במוצאי יום טוב ראשון של פסח, מתחילין לספור ספירת העומר עד גמר שבעה שבועות.

ב. הזוהר הקדוש הפליג מאוד בחשיבות ספירת העומר וז"ל: "כל בר נש דלא מני חושבנא דא אינון שבע שבתות תמימות למזכי לדכיותא דא (לזכות לטהרה זו) לא אקרי טהור ולאו בכללא דטהור הוא. ולאו הוא כדאי למהוי ליה חולקא באורייתא". (אמור צז ב).

ג. יש אומרים שחצי שעה לפני זמן ספירת העומר, היינו חצי שעה קודם השקיעה, אסור לאכול ארוחה קבועה ורק אכילת עראי של פחות מ"כביצה" פת מותרת. ואם התחיל לאכול, יש אומרים שבהגיע הזמן חייב להפסיק ולברך ולספור, ויש אומרים שאינו חייב להפסיק. וטוב לברך ולספור ואחר כך להמשיך ולאכול. (עיין שו"ע תפט סע' ד ונו"כ שם).

ד. מותר לכתחילה לטעום פירות וכד' לפני ספירת העומר.

ה. נוהגים לומר "לשם יחוד" לפני ספירת העומר, וצריך לשים לב ביום האחרון של ספירת העומר שלא לומר את הפסוק "וספרתם לכם וכו' שבע שבתות תמימת תהיינה", ואם אמר יכול לספור ואין בכך כלום.

דילוג לתוכן