תשובת מחטיא את הרבים

דברי מרדכי, דברים, עמ' של"ה

האם שערי תשובה נעולים בפני אדם רשע שהרשיע והחטיא את הרבים?

תשובה:

הגמ' במסכת חגיגה (ט״ו ע״א) מספרת שאלישע – אחר "קיצץ בנטיעות".

ובעוד שתלמידו רבי מאיר דרש לו את דברי ר' עקיבא: "מה כלי זהב וכלי זכוכית אף על פי שנשברו יש להם תקנה, אף תלמיד חכם אף על פי שסרח יש לו תקנה. "אמר לו: אף אתה חזור בך! אמר לו: כבר שמעתי מאחורי הפרגוד: 'שובו בנים שובבים' – חוץ מאחר", ולפני כן כתוב שם: "יצתה בת קול ואמרה: שובו בנים שובבים חוץ מאחר".

ומלבד ששמע מבת קול ויותר מפורש ממנה מאחורי הפרגוד, עוד שאל לילדים שהם יפסקו לו את פסוקם, ומכולם עולה שננעלו בפניו שער התשובה.

ואכן כבר פסק הרמב"ם (פ״ו מהל' תשובה ה״ג): "ואפשר שיחטא אדם חטא גדול או חטאים רבים עד שייתן הדין לפני דיין האמת שיהא הפירעון מזה החוטא על חטאים אלו שעשה כרצונו ומדעתו שמונעין ממנו התשובה ואין מניחין לו רשות לשוב מרשעו, כדי שימות ויאבד בחטאו שיעשה".

והנה למרות שרבי מאיר דרש לאחר רבו: "תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם" (ראה שם בתוס'), הרי יש מציאות שמונעין ממנו התשובה.

אך זאת יש לדעת שמאלישע – אחר נמנעה התשובה, לא רק בגלל שנכנס לעומק הפרד״ס וקיצץ בנטיעות, ולא בגלל שהגה בתורה, הכיר את בוראו וכפר בו, אלא מפני שחז"ל מספרים לנו שכאשר היה רואה ילד מילדי ישראל הולך ללמוד תורה היה משכנע אותו שלא ללמוד תורה, כלשון המדרש (שיה"ש רבה א', א'): "אלישע בן אבויה קצץ בנטיעות. כיצד קצץ בנטיעות? בשעה שהיה נכנס לבתי כנסיות ומדרשות ורואה תינוקות שמצליחין בתורה, היה אומר עליהון מיליא ומסתתמין".

כלומר מי שחשק כ"כ בתורה, למד תורה ולבסוף מנע מילדי ישראל מללמוד תודה, זה מה שגרם לו להדחות ולהיענש בעונש כה חמור – "חוץ מאחר". וכן מצינו שאמרו חז״ל (אבות ה', ח"י): "וכל המחטיא את הרבים – אין מספיקין בידו לעשות תשובה".

אבל באמת צריך לדעת שגם בפני אחר לא ננעלו שערי תשובה, והרמב"ם כתב בלשון של זהורית את דבריו: "מונעין ממנו התשובה" אבל לא נועלים את שערי התשובה, חלילה.

אלישע יכל לחזור בתשובה, אבל היה צריך מאמצים מיוחדים ועילאיים כדי שתשובתו תתקבל, וכך באר גאון עוזנו ותפארתנו הבא"ח בספרו 'בן יהוידע': "שובו בנים אע"פ שאתם שובבים בתשובה, אע"פ שאתם שבים תשובה מיראה, ג"כ אקבל אתכם, חוץ מאחר שאין אני מקבלו בתשובה כזאת שהיא מיראה… אבל אין הכי נמי אם שב מאהבה – אקבלנו".

היינו צריך תשובה מיוחדת וחזקה ביותר – תשובה מאהבה. ותשובה מאהבה היא התיקון הגדול למניעת לימוד התורה מילדי ישראל, וכדברי חז"לל (ר"ה י"ח ע"א): '"אם יתכפר עוון עלי בזבח ובמנחה', בזבח ובמנחה אין מתכפר , אבל מתכפר בדבר תורה".

אמור מעתה, שערי תשובה לעולם לא ננעלו, וגם אם הרבה האדם לחטוא ולפשוע, אף אם חלילה החטיא את הרבים, עדיין ימין ה' פשוטה לקבלו בתשובה. ואמנם יצטרך לשוב בתשובה מאהבה ולהתאמץ ביותר שתשובתו תקובל ברצון.

ואשרי האיש החכם אשר עיניו בראשו, השם אורחותיו, וזהיר כל ימיו שלא לחטוא ולא להחטיא, ובכל יום ויום שב מאהבה כדרכם של תלמידי חכמים יראי ה'.