-
הדפסת השו״ת

אמירת הוידוי שבין התקיעות דמיושב בראש השנה

מקור: תנא דבי אליהו, תשפ״א

שאלה:

האם מותר לומר את הוידוי שבין התקיעות, הרי אמירת הווידוי מהווה הפסק בין התקיעות, ולכאורה היה צריך לברך פעם נוספת לפני התקיעות שלאחר הווידוי?

תשובה:

כל דבר השייך לתקיעות אין בו דין הפסק, וכיון שהתקיעות נועדו לעורר את האדם לתשובה, גם הוידוי הינו חלק מהתשובה. ובר מן דין, לפי הזוה"ק התקיעות שלנו, תשר"ת ותר"ת, אינן מדין ספק אלא חלק מהחיוב. לכן, כיון שהתחיל בחיוב, אף שהפסיק, אינו צריך לחזור ולברך. וכ"ש כאן, שזה חלק מהחיוב והוידוי אף הוא חלק מהחיוב.

דילוג לתוכן