השלמת מאה ברכות בעניית ״אמן״
מקור: תנא דבי אליהו, תשפ״ד שאלה: האם ניתן להשלים מאה ברכות בעניית "אמן" על ברכה של אדם אחר? תשובה: אדם שאינו יכול להשלים מאה ברכות ביום אחד לבדו, יכול לצאת בדיעבד בעניית "אמן" על ברכות של אחרים. ודבר זה מצוי ביום של תענית שאין מברכים על מאכלים, או בשבת שבתפילת העמידה יש רק שבע ברכות […]
חיוב נשים בזימון
מקור: תנא דבי אליהו, תשפ״ד שאלה: האם נשים חייבות בזימון? תשובה: נשים שאכלו עם הגברים והגברים התחייבו בזימון, גם הן חייבות לשמוע את הזימון ולענות עמהם. ואם אכלו שלוש נשים לבדן, יש אומרים שחייבות לזמן לעצמן ויש אומרים שזו רשות – וראוי שיזמנו לעצמן. אך בכל מקרה אין הנשים מזמנות זימון של עשרה – "אלוהינו", […]
ברכות התורה למי שישן שנת קבע
מקור: תנא דבי אליהו, תשפ״ד שאלה: האם אדם שישן שנת קבע ביום צריך לברך ברכות התורה, או שרק אחרי שינה בלילה מברכים ברכות התורה? תשובה: כתב גאון עוזנו בעל 'בן איש חי' [שנה ראשונה פרשת וישב סעיף יב]: "…ואם ישן ביום על מטתו שינת קבע איכא פלוגתא אי חשיבה הפסק וצריך לברך או לאו. ומשום […]
שירות ותשבחות לפני ברכות התורה
מקור: תנא דבי אליהו, תשפ״ד שאלה: האם מותר לומר פיוטים ותשבחות לה' יתברך לפני ברכות התורה? תשובה: מן הדין מותר לומר פיוטים ושירות ותשבחות לה' לפני ברכות התורה. ומכל מקום, לא טוב להשהות את סדר ברכות השחר וברכות התורה עמהם כלל, ומיד כשמתחייבים בהן טוב לברכן מיד. כמו שכתב הרב כף החיים [סימן מו אות […]
צירף מחלל שבת לזימון
מקור: תנא דבי אליהו, תשפ״ד שאלה: האם מותר לצרף אדם שמחלל שבת בפרהסיה לזימון? תשובה: אין מצרפים לזימון אדם שמחלל שבת בפרהסיה או שעובר עברות אחרות בפרהסיה. וכן אין מצרפים לזימון אדם שבית הדין נידו אותו.
צירוף שיכור לזימון
מקור: תנא דבי אליהו, תשפ״ד שאלה: האם מותר לצרף שיכור לזימון? תשובה: כתב הרב כף החיים בסימן קצט אות לו' ששיכור שהגיע לשכרותו של לוט אין מצטרף לזימון. ובוודאי שלא מצפרים אדם שאין בו דעת לזימון.
צירוף חירש לזימון
מקור: תנא דבי אליהו, תשפ״ד שאלה: האם אפשר לצרף חרש לזימון? תשובה: כתב הרמ"א בסימן קצט סעיף י' שאם הוא מכוון ומבין אפשר לצרף חרש אפילו שאינו שומע את הברכה. ואין הכוונה לחרש שהיה בזמן חז"ל שלא היה שומע ולא מדבר אלא לחרש שאינו שומע אך הוא מדבר. אך אילם שאינו מדבר אפילו אם הוא […]
ברכות התורה לנשים
מקור: תנא דבי אליהו, תשפ״ד שאלה: האם נשים חייבות בברכות התורה? תשובה: כתב השולחן ערוך [סימן מז סעיף יד]: "נשים מברכות ברכות התורה". ובבית יוסף הביא כמה טעמים: א. כיון שאומרות פרשת הקורבנות בתפילה. ב. כיון שחייבות בלימוד תורה של אותן המצוות שהן חייבות בהן.
שכח ברכות התורה ונזכר לאחר תפילת שחרית
מקור: תנא דבי אליהו, תשפ״ד שאלה: כיצד צריך לנהוג אדם ששכח לברך ברכות התורה ונזכר רק אחרי שהתפלל תפילת שחרית? תשובה: בתפילת שחרית אנו אומרים ברכת "אהבת עולם", ועל כך כתב השולחן ערוך [סימן מז סעיף ז]: "ברכת אהבת עולם פוטרת ברכת התורה, אם למד מיד בלי הפסק". ומשמע שכיון שברכת "אהבת עולם" פוטרת את […]
