אורח הרוצה לבקש מבעל הבית אוכל
מקור: תנא דבי אליהו, תשפ״ד שאלה: האם מותר לאורח לבקש אוכל מבעל הבית כשהוא מתארח אצלו, או שיש בזה איסור. ומה הדין במסעדה? תשובה: כתב גאון עוזנו בעל בן איש חי בשנה ראשונה פרשת בהר בחקתי [סעיף יב]: "… ולא יאמר הנכנס לבית חבירו תנו לי לאכול עד שיאמרו הם, ורק במים יאמר תנו לי […]
מזיגת הכוס של ברכת המזון
מקור: תנא דבי אליהו, תשפ״ד שאלה: מתי מוזגים כוס של ברכת המזון במים? תשובה: יש נוהגים למזוג את היין לפני הברכה. אך השולחן ערוך כתב בהלכות ברכת המזון [סימן קפג סעיף ב]: "יתן היין לתוכו חי, עד שמגיע לברכת הארץ, ואז מוזגו להודיע שבח הארץ". כלומר, כדי לפרסם את שבחה של ארץ ישראל שיינה חזק, […]
ברכת המזון על הכוס
מקור: תנא דבי אליהו, תשפ״ד שאלה: מתי מברכים ברכת המזון על הכוס? תשובה: לפי הזוהר הקדוש יחיד שאכל לא מברך על הכוס, וכן אנו נוהגים. אמנם, אם אכל עם עוד שניים משתדלים לברך על הכוס. וכן כתב גאון עוזנו בעל 'בן איש חי' בשנה ראשונה פרשת 'שלח לך'. ובעשרה משתדלים לברך על הכוס בין בחול […]
נטילת ידיים מכוס חד פעמית
מקור: תנא דבי אליהו, תשפ״ד שאלה: האם מותר ליטול ידיים מכוסות חד פעמיים? תשובה: מותר ליטול ידיים מכלים או מכוסות חד פעמיים, כיון שיש להם דין כלי לעניין זה.
התחיל לאכול במכונית במקום אחד וסיים במקום אחר
מקור: תנא דבי אליהו, תשפ״ד שאלה: האם מותר להתחיל לאכול במכונית במקום אחד ולנסוע ולסיים את האכילה במקום אחר? תשובה: ככלל לכתחילה אין להתחיל לאכול במקום אחד ואחר כך לשנות מקום תוך כדי סעודת פת ממקום למקום. אך כאשר יש צורך לאכילה ברכב או אכילה תוך כדי הליכה, שתחילת האכילה היא לא בקביעות – מותר […]
חלק מהסועדים לא מברכים
מקור: תנא דבי אליהו, תשפ״ד שאלה: כיצד צריך לנהוג אדם שאוכלים אצלו אנשים שאינם מברכים? תשובה: אדם שאוכלים אצלו אנשים שאינם מברכים, טוב שיברך בקול ויתכוון לפטור את כל מי שאינו מברך, או שיחשוב בדעתו שכל האוכל הפקר. ויש מקילים שיכול גם לחשוב בדעתו שנותן את האוכל כצדקה.
נתינת לחם בירכו עליו המוציא לבהמה
מקור: תנא דבי אליהו, תשפ״ד שאלה: האם מותר לתת לבהמה לחם שברכו עליו המוציא? תשובה: כתב גאון עוזנו בעל 'בן איש חי' [שנה ראשונה פרשת אמור סעיף יב]: "לא יתן לבהמה חיה ועוף אפילו הטהורים מן הלחם שבירך עליו המוציא, ולטמאים לא יתן לחם ושום מאכל מן הבא על השלחן כלל". וכתב הרב כף החיים […]
כמות המשקה על פירות לצורך נטילה על דבר שטיבולו במשקה
מקור: תנא דבי אליהו, תשפ״ד שאלה: מהי כמות המשקה שמחייבת נטילת ידיים לפני אכילת פירות רטובים? תשובה: כמות המשקה שעל הפירות שמחייבת נטילה היא בשיעור של: "טופח על מנת להטפיח". כלומר, שאחרי שנגעו בפרי נשאר על האצבע מספיק משקה כדי להרטיב דבר אחר.
נטילה על דבר שטיבולו במשקה, כשאוכלים במזלג
מקור: תנא דבי אליהו, תשפ״ד שאלה: האם יש ליטול ידיים לפני אכילת "דבר שטיבולו במשקה" כשאוכלים על ידי מזלג וכדו'? תשובה: כאשר מדובר במאכלים שבדרך כלל נאכלים בידיים ועתה נאכלים במזלג וכדו', יש מקילים שאין צריך ליטול ידיים, וסומכים עליהם בשעת הדחק או כשיש טורח גדול. אבל במיני מרקחת שנאכלים תמיד במזלג, אין להחמיר כלל.
