הדלקה בערב שבת או מוצאי שבת
קיד. תפלת מנחה ביום ששי – צריכים להזהר בערב שבת חנוכה להתפלל מנחה קדם הדלקת הנרות. (בא"ח שם כ').
קטו. הדלקה בערב שבת – בליל שבת ידליק האיש נרות חנוכה בתחלה, ואחר כך תדליק האשה נרות שבת. ואם הזמן דחוק, יכולה האשה להדליק נר שבת לאחר שבעלה הדליק נר אחד של חנוכה. (שו"ע תרעט. בא"ח שם כ').
קטז. בערב שבת צריך לתת שמן או להכין נרות גדולים, שידלקו לפחות חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. לכן בירושלים, שהמנהג להדליק נרות שבת כארבעים דקות לפני השקיעה, צריך לקחת נרות גדולים שידלקו לפחות שעה וחצי, ואם אין לו מספיק נרות גדולים, יראה שעל כל פנים יהיה שעור כזה בנר הראשון. ואם אין לו אלא נר הדולק חצי שעה, ידליק בלא ברכה. (שו"ע תרע"ט א', וכה"ח ו', ותרע"ב י"ב).
קיז. בערב שבת ידליק קודם השקיעה, אפילו אם נוהג להדליק נרות חנוכה בצאת הכוכבים. (עיין ברכ"י תרע"ו, ועיין הר"ן דף ט' מדפי הרי"ף ד"ה: "מצותה" בסברת ה"ג מתי מדליק ודוחק. ועיין לתה"ד שכותב שאפילו לדעת הרמב"ם היכא דלא אפשר שאני והוי כהכשר מצווה שהוא כמו מצווה ומציין למסכת יבמות דף ו' בתוס' שם ד"ה: "כשם", משם ר"ח, וכן הסביר מעשה רוקח על הרמב"ם).
קיח. אם כבתה קודם השקיעה, ועדיין לא קיבל שבת, ידליק שנית בלא ברכה. ואף על פי שהדלקה עושה מצווה, כיון שיש אומרים שלא יצא ידי חובה שעדיין לא שקעה החמה, ידליק לצאת אליבא דכו"ע. (עיין שו"ע תרע"ג ס"ק ב', ט"ז שם ס"ק ט', מ"ב וכה"ח שם).
קיט. הדלקה במוצאי שבת – במוצאי שבת, בבית הכנסת מדליקים נר חנוכה ואחר כך מבדילים, כדי שלא יניחו את הנרות מיד אחרי ההדלקה וילכו להם, וכדי לאחר את יציאת השבת. ואם המדליק שכח לומר "אתה חוננתנו" – יאמר בלחש קדם שמדליק "ברוך המבדיל בין קדש לחל".
קכ. כל אדם בביתו – מבדיל ואחר כך מדליק נר חנוכה, כיון שהבדלה שיכת ליציאה משבת והדלקה שיכת ליום ראשון, ובדין שהבדלה קודמת. (בא"ח כ"א) ויש נוהגים להדליק ואחר כך להבדיל והמשנ"ב נוטה לדעה הראשונה. (עיין שו"ע תרפ"א, ולכה"ח סק"ד, מ"ב ס"ק ג' ולבא"ח שם אות כ"א, שזו הדרך הנכונה).
קכא. אין מברכים על נר חנוכה "בורא מאורי האש" כיון שאסור להנות ממנו.
