“ובגפן שלשה שריגים והיא כפורחת עלתה נצה הבשילו אשכלותיה ענבים” [בראשית מ י].
נראה לי בסיעתא דשמיא “גפן”- אלו ישראל שנמשלו לגפן [שמו”ר מד א], שהוא עץ חלש ורך אך פירותיו טובים מאד שיש בהם אכילה ושתיה, כן ישראל אף על פי שהם רכים וחלשים עושים פירות טובים בתורה ומצות, גם הגפן אינה מקבלת נטיעה אחרת שלא תתערב בשאר אילנות, כן ישראל כתוב בהם “הן עם לבדד ישכן” ואי אפשר שיטמע איש ישראל בסטרא אחרא ויתערב בה לגמרי, אלא סופו לצאת ממנה ויתוקן על ידי כמה גלגולים כי השם יתברך חושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח [ש”ב יד יד], ואמר “שלשה שריגים” כנגד נפש רוח נשמה שנמצאים בישראל דוקא דאומות העולם אין להם אלא נפש מן קליפה דעשיה ותיקון של ישראל הוא שלשה מדרגות, ותחלה “היא כפורחת” -בתשובה שבהרהור הלב, ואחר כך “עלתה נצה”- תשובה במעשה, אך היא מיראה ואחר כך “הבשילו אשכלותיה ענבים”- תשובה מאהבה שהזדונות יתהפכו לזכיות, ואפקה בלשון “בישול” לרמוז על הצניעות של התשובה כמו שכתוב [מיכה ו ח] “והצנע לכת עם אלהיך” שאם יעשה תשובה בצניעות יצליח בה יותר, וידוע שכל דבר ההמתבשל בקדרה אם יכסו הקדרה יתבשל בטוב וגם במהרה, או יובן אומרו “שלשה שריגים” כנגד מחשבה ודבור ומעשה, שצריך שיהיו התורה והמצות בשלשתם, וישראל לא יהיו שלמים אלא בשלשה אלו ביחד:
נמצא שלימות התורה והמצות הוא רק בשלשה אלו, לכן התורה נקראת “אור” והמצוה- “נר” דכתיב [משלי ו כג] “כי נר מצוה ותורה אור”, והיינו כי הנר כולל שלשה דברים ביחד הוא עצמו והפתילה והשמן שבתוך הנר, ואם יחסר אחד מהם לא יעשה הנר פעולתו, וכן נמי האור יש בו שלשה גוונים כנגד שלשה הנזכרים, ולכן בחנוכה נעשה להם הנס באור המנורה שהיא משולשת בכלי ושמן ופתילה, וגם האור שלה משולש בשלש גוונים לרמוז שזכו לנס זה על אשר היתה עבודת הקודש אצלם שלימה במחשבה ודיבור ומעשה, ולכן גם יוסף הצדיק עליו השלום מפני שעבד את השם יתברך עבודה תמה בשלשה הנזכרים, נעשה לו נס בדיבת אשת פוטיפר מחמת האש שרמוז בו שלשה הנזכרים, דידוע מה שכתוב בתרגום יונתן בן עוזיאל שהיא הביאה חלבון ביצה והניחה על המטה לחזק הדיבה, וכמו שכתוב יונתן בפסוק “ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו” [בראשית לט יד], “ראו” דייקא ואחר כך נבדק זה על ידי האור ונתבררו שקרים שלה ולא נהרג, וזה שכתוב [תהלים צד יא] “אור זרוע לצדיק” “זרוע”- “עוזר” “לצדיק” הוא יוסף שנקרא “צדיק” בסתם, ולכן נקראת “חנו- כ”ה” היא תיבת “אור”, שהיא תיבה של חמש ועשרים שבתורה, כי מן “בראשית” עד “יהי אור” תמצא תיבת אור היא תיבה של כ”ה, ולכן הנס התחיל בכ”ה לחודש, לזה אמר “יהי אור ויהי אור”, “יהי” עולה כ”ה יהי בו נס של אור, ולכן בזכות שלימות העבודה בשלשה הנזכרים ניצלו מן שלשה גזירות שגזרו היונים לבטל שבת וחדש ומילה, וגם זכות התורה שהיא חמש ספרים הגן לבטל שלשה גזירות דראשי תבות שלהם חמש שהוא ראשי תבות ח’דש מ’ילה ש’בת, גם הנס היה בשמן שתרגומו “משח” ראשי תבות הנזכר, ולכן הנס נעשה בסוף החדש ונמשך שמונה ימים, כדי שיזדמן באלו הימין שבת וגם ראש חודש, ולכן בלילה הראשונה נתקן שלשה ברכות:
