"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ:" (בראשית, א׳, א׳)
"בראשית אמר רבי יצחק, לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים (תהלים קיא, ו'), שאם יאמרו אומות העולם לישראל, ליסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם, כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו'" (רש"י בראשית א' א')
מדברי רש״י למדים אנו מסר ברור ביותר. את הטענה של ׳ליסטים אתם' אין יכולים לטעון אלא שבעת העממים בלבד, משום שהם היו בארץ קודם שנצטוו ישראל לכובשה. אשר על כן, אם יבואו הכנענים, הפריזים והגבעונים ויטענו על זכויותיהם – נוכל לענות להם מהתורה, כמו שענה גביהא בן פסיסה לכנענים שטענו לפני אלכסנדר מוקדון על זכותם בארץ (סנהדרין צ״א ע"א). אבל לישמעאלים אין אפילו טענה אודות זכויותיהם בארץ, שהרי הארץ לא נכבשה מהם, שכן מעולם לא החזיקו בה. טענתם היחידה היא על היותם יושבים בה הרבה שנים, אולם אנחנו מוחזקים בה עוד לפניהם, וכגון בעיר חברון, שמאז ומעולם גרו בה ישראל, עד שטבחו בהם אוכלי פיתם וגרשום. ומה מקום לטענת הישמעאלים על זכויות בארץ, ואפילו סלקא דעתין אין להם.
על פי דברינו יתיישב מהו שכתוב: "כוח מעשיו הגיד ׳לעמו׳", שכן לכאורה היה צריך לומר: כוח מעשיו הגיד ׳לאומות׳ על טענתם! אלא לומר לך, שהטענה של ׳כח מעשיו׳ היא תשובה ניצחת ׳לעמו׳ על כל טענה. כלומר: אם אנחנו – עם ישראל, נדע שארץ ישראל שייכת לבורא העולם והוא נתן אותה לנו בלבד, אם אנו נאמין בזה – או אז נוכל לנצח גם את אויבינו בזכות זו.
