טעויות וספיקות בהזכרת טל וגשם
לג. אם אמר: "משיב הרוח ומוריד הגשם" בימות החמה – צריך לחזור כדלהלן: אם נזכר בטעותו לפני שסיים את הברכה, ואפילו אם אמר כבר "ברוך אתה" אך לא אמר תיבת "ה'" – מפסיק, וחוזר ל"אתה גיבור", אך אם כבר אמר תיבת "ה'" – יסיים "למדני חוקיך", ויחזור ל"אתה גיבור". ואם נזכר אחרי שאמר כבר תיבות "מחיה המתים" אך עוד לא התחיל את ברכת "אתה קדוש" – יש אומרים שחוזר לראש התפילה, ויש אומרים שחוזר ל"אתה גיבור", ומכיון שספק ברכות להקל – יחזור ל"אתה גיבור". אבל אם התחיל כבר את הברכה הבאה ואמר אפילו רק את תיבת "אתה" מ"אתה קדוש" – חוזר לראש התפילה לכל הדעות[1].
לד. מסתפק – אם הוא מסתפק שמא אמר "משיב הרוח" בימות החמה: אם הוא בתוך שלושים יום מפסח – צריך לחזור, כי חזקה שאמר "משיב הרוח" כפי שהיה רגיל, אבל אם הסתפק לאחר שלושים יום מפסח – אין צריך לחזור, כי כבר הוחזק שלושים יום שהזכיר "מוריד הטל"[2].
לה. ל' יום מתחילת ההזכרה – אם כבר סיים את תפילתו אך מסתפק שמא אמר "משיב הרוח" והוא בתוך שלושים יום מפסח – צריך לחזור ולהתפלל את תפילת י"ח. אך אם הוא אחרי שלושים יום מפסח יש אומרים שיחזור ויתפלל ויש אומרים שלאחר שלושים יום יש לו חזקה שאמר "מוריד הטל" (ואפילו אם בתוך אותם שלושים יום טעה וחזר והתפלל) ואינו צריך לחזור. ולכן טוב שיחזור להתפלל על תנאי, דהיינו שיאמר קודם תפילתו: "אם אני חייב להתפלל הרי זו תפילת חובה, ואם איני חייב להתפלל תהא התפילה כתפילת נדבה"[3].
לו. אמר צ' פעמים – אם ביום טוב ראשון של פסח אומר: "אתה רב להושיע, מוריד הטל" תשעים פעמים, כנגד אותם שלושים הימים שיש בהם שלוש תפילות – אם מכאן ואילך יסתפק אם אמר "מוריד הטל" – אינו צריך לחזור[4].
לז. ספקות לפני ואחרי ל' יום – אם בתוך שלושים יום חזר להתפלל כיון שהיה מסופק אם טעה או לא, ולאחר שלושים יום שוב הוא מסתפק אם אמר "משיב הרוח" או "מוריד הטל" – לכו"ע אינו חייב לחזור ולהתפלל תפילת חובה, אך אף על פי כן טוב שיתפלל ויתנה שאם טעה תהיה תפילתו תפילת חובה, ואם לא טעה תהיה תפילתו תפילת נדבה[5].
לח. כל הדין הנ"ל שאם מסתפק תוך ל' יום – חוזר, הוא דווקא אם התחיל להסתפק תוך כדי תפילת י"ח או מיד בסיומה, אבל אם מסתפק אחרי שגמר כבר את תפילת י"ח ועבר זמן, וכל שכן אם עבר זמן רב מסיום התפילה – יתכן שאמר בתפילתו כדין, ועכשיו הוא שכח ומסתפק, ולכן אינו חוזר ומתפלל[6].
לט. מקום הספק – אם בימות הגשמים אמר "מוריד הטל" במקום "משיב הרוח" – אינו חוזר[7]. אולם אם נזכר לפני שהזכיר תיבת "ה'" של ברכת "מחיה המתים" – יחזור ל"אתה גיבור", ואם הזכיר תיבת "ה'" או אם סיים את הברכה, אעפ"י שלא התחיל "אתה קדוש" – אינו חוזר. ולא יאמר "משיב הרוח" וכו' בין ברכת "מחיה המתים" ל"אתה קדוש", וטוב שיאמר ב"שמע קולנו" "משיב הרוח" וכו'[8].
מ. בירור ניצוצות – בברכה זו נרמז גם העניין של בירור ניצוצות הקדושה הנמצאים בדומם, צומח, חי ומדבר. ויכוון בזה כך:
- "סומך נופלים" – רומז על הניצוצות שנפלו בחי מדבר, דהיינו בשבעים אומות.
- "ורופא חולים" – רומז על הניצוצות שנפלו בחי בלתי מדבר, דהיינו העופות, בהמות, חיות וכו'.
- "ומתיר אסורים" – רומז על הניצוצות שנפלו בצומח.
- "ומקיים אמונתו לישני עפר" – רומז על הניצוצות שנפלו בדומם.
ועניין בירור ניצוצות אלו והעלתם לקדושה היא כעין תחיית המתים[9].
[1] שו"ע סי' קי"ד ג'-ז'. כה"ח שם ס"ק כ"ז, כ"ח. בא"ח פרשת בשלח סעי' ט"ו.
[2] בא"ח פרשת בשלח סעי' ט"ו. שו"ע סי' קי"ד סעי' ח'.
[3] בית דוד סי' מ"ז. כה"ח סי' קי"ד ס"ק ב"ן. בא"ח פרשת בשלח סעי' ט"ו.
[4] שו"ע סי' קי"ד סעי' ט' והחונים עליו.
[5] בא"ח פרשת בשלח סעי' ט"ו.
[6] כה"ח סי' קי"ד ס"ק מ"ח בשם המו"ק.
[7] בא"ח פרשת בשלח סעי' ט"ז.
[8] שו"ע סי' קי"ד סעי' ה'. ביאור הלכה שם ד"ה "אין מחזירין אותו". בא"ח פרשת בשלח סעי' ט"ז.
[9] בא"ח פרשת בשלח סעי' י"ג.