ערב פסח שחל בשבת – יום השישי
ח. מתפללים תפילת שחרית כמו בכל יום שישי. ואף שבשנה רגילה יש שאינם אומרים "מזמור לתודה" – בשנה זו אומרים אותו לכל הדעות, וקורא ביום שישי שניים מקרא ואחד תרגום לפרשת השבוע.
ט. בבוקר יבער את עשרת הפתיתים וכן כל חמץ שמצא בעת הבדיקה. ומשייר רק חמץ מצומצם לשתי סעודות שבת, וישייר גם כל חמץ שרוצה לאכול ביום שישי.
י. לאחר הביעור לא יאמר את נוסח הבטול "כל חמירא" כי החמץ עוד נשאר בביתו ועדיין אוכל ממנו, ויבטל את החמץ ביום שבת אחרי ארוחת בוקר.
יא. טוב לשרוף את החמץ הנ"ל בשעות המוקדמות לפני הצהריים. אם לא שרף את החמץ בשעות הנ"ל – יכול לשרוף במשך כל יום שישי עד זמן הדלקת הנרות של ערב שבת.
יב. טוב שימכור את החמץ לפני יום שישי. אם לא מכר – יכול למכור חמץ ביום שישי עד זמן הדלקת נרות שבת. וצריכים לברר ברבנות המקומית את סוף זמן מכירת חמץ באותו מקום.
יג. יום שישי מותר בעשיית מלאכה כמו כל יום שישי רגיל.
יד. יבדקו ביום שישי את עלי החסה והכרפס וישטפו וירחצו אותם לפני שבת. אם לא בדק בערב שבת – אסור לבדוק בשבת, ויבדוק היטב במוצאי שבת ליל פסח. ועדיף במקרה זה לקחת את הגזע של החסה או את הקלח ולא את העלים.
טו. טוב להכין את הבשר הצלי או את הזרוע מיום שישי, ומותר להניחם במקרר ואפילו בהקפאה ויוציאם רק במוצאי שבת. אם לא צלה ביום שישי – יש מחלוקת אם מותר לצלותו במוצאי שבת. על כן, אם שכח – יצלה בליל פסח על דעת לאכול ממנו ביום פסח או להאכיל לקטנים.
טז. הנוהגים לאפות מצה בערב פסח – יאפו בשנה זו בערב שבת אחר חצות. הנוהגים להכין תבלינים לחרוסת ודכים במדוכה – יכינו מערב שבת. אם לא הכינו – ירסקו בשינוי במוצאי שבת.
יז. יש להכין מערכת פמוטים כפולה לשבת ויום טוב, מכיון שאסור להדביק את הנרות בפמוטים ביום טוב. ואם לא הכין, מותר לתקוע את הנרות ולא להדביקם על ידי חימום. וכן יכין נר שדולק 26 שעות – כדי להעביר ממנו אש במוצאי שבת.
יח. יש להדליק נרות שבת במקום שבו אוכלים. אמנם אם אוכלים סעודת ליל שבת במרפסת או במקום שיש שם רוח ויש חשש שיכבו הנרות, לא ידליקו שם ותדליק האשה בברכה בתוך הדירה.
יט. טוב להכין נרות גדולים לליל פסח, כדי שיאירו עד סוף הסעודה. היינו עד אחר ההגדה והסעודה, שזה קרוב לחצות הלילה. ובדיעבד אפשר להדליק נרות רגילים.
כ. טוב שיבשלו לשבת את כל האוכל כשהוא כשר לפסח בכלים כשרים לפסח.
כא. טוב להכין כלי הגשה וסכו"ם לשמוש חד פעמי, וכן רצוי להשתמש במפות נילון חד פעמיות, כדי שלא יכנס למחלוקת אם מותר לשטוף כוסות וצלחות שאכל בהם חמץ.
כב. אין מבשלים לשבת זו דיסת חמץ וכיוצא בזה (שו"ע תמ"ד סעי' ג') מכיון שהיא נדבקת בקערה וניקוי הסירים והצלחות הוא הכנה משבת ליום אחר. ואם בישל – יקנח את הדיסה. ואם אי אפשר לקנחו – יש להדיחו במעט מים להעביר את החמץ. (רמ"א שם).
כג. מצווה להתרחץ ביום שישי לכבוד החג. הנוהגים לטבול בערב החג, ירחצו ויטבלו ביום שישי. ורצוי, אם אפשר, לטבול גם ביום שבת.
כד. יש לאחסן את כל כלי החמץ במקום מיוחד ביום שישי. בדיעבד יכול לאחסנם ביום שבת קודם זמן הביעור. וכן יעשה בכלי חמץ שהשתמש בהם בשבת.
כה. יש להגעיל את הכלים שרוצה להשתמש בהם בפסח עד ערב שבת. ואם יש לו צורך גדול להכשיר כלי שהשתמש בו בשבת בשביל ליל הפסח – ישאל שאלת חכם כיצד להכשירו.
כו. מי שיש לו שינים תותבות – ישפשפם היטב ויערה עליהם מים חמים בערב שבת וטוב להניחם בתוך מים עם מלח. ואם יש חשש שמא יתקלקלו, יערה עליהם מכלי שני, והעיקר לנקות טוב.
כז. יש להשאיר לחם מצומצם לסעודת ליל שבת ויום שבת בבוקר, ורצוי לקנות לחמניות קטנות או פיתות אשר אינן משאירות פירורים, וגם כדי שיוכל לקיים בהן לחם משנה.
כח. מי שאופה מצות ביום שישי יקפיד להפריש מהם חלה אחרי האפיה. אם לא הפריש ונזכר בליל פסח – יעשה שאלת חכם, כי יש הבדל בין חלת ארץ־ישראל לחלת חו"ל.
כט. למחמירים – טוב לפתוח את בקבוקי היין וחבילות המצות ביום שישי. אם לא פתח – יפתח בליל פסח. ובכל מקרה טוב לפתוח את החבילות באופן שלא יקרעו האותיות.
