ראיית הלב את הערווה

ראיית הלב את הערווה

ב. חציצה בין הלב לערווה – מלבד האיסור שקיים בראיית ערווה בעיניו, החמירו חז"ל שגם לבו לא יראה את הערווה בשעה שעוסק בדבר שבקדושה, דהיינו שתהיה חציצה בין מקום הלב למקום הערווה, ולכן אם אינו לובש מכנסיים או חגורה על חלוקו – אסור לו ללמוד תורה או להתפלל. אך אם יש לו בגד שמכסה את ערוותו ומוחזק ע"י גומי וכדו' ובגד שמכסה את לבו – מותר לו ללמוד תורה ולהתפלל[1].

ג. דברים שבקדושה לנשים – איסור ראיית הערווה חל גם על הנשים, ולכן אסור להן לעסוק בדבר שבקדושה נגד ערוות אישה אחרת. וכשהיא ערומה – יש אומרים שאסור לה ללמוד או להתפלל ללא חגורה כגברים ויש מי שמתיר, ולכן כשאישה מברכת על הטבילה כשהיא במקווה וליבה רואה את הערווה – צריכה היא לעכור את מי הטבילה על ידי שתנענע ברגליה, כדי שלא יהיה ליבה רואה את הערווה[2].

ד. כשאחרים יכולים לראות את ערוותו – מי שעומד בבית ערום ומוציא ראשו מחוץ לחלון, או מי שלובש רק כותונת ללא מכנסיים וכדו' – אעפ"י שאין ליבו רואה את הערווה אסור לו להתעסק בכל דבר שבקדושה, כיון שאחרים יכולים לראות את ערוותו, וכתוב[3]: "לא יראה בך ערות דבר" ולא נאמר: "לא תראה", דהיינו שישנו איסור אפילו אם רק ערוותו מגולה לאחרים[4].

ה. ערום בכילה – אם יושב ערום בכילה שאינה גבוהה עשרה טפחים, ומוציא ראשו חוץ לכילה, וגם כיסה בבגד את ליבו שלא יראה את ערוותו – מותר בכל דבר שבקדושה, כיון שאין אחרים יכולים לראות את ערוותו, ואין לבו רואה אותה[5].

ו. ערווה במים – מי שטובל במים צלולים, אך לבו וראשו חוץ למים, וראשו מורם כך שאין עיניו רואות את ערוותו, או שהוא עוצם את עיניו – מותר לו ללמוד ולהתפלל ולקרוא קריאת שמע, ואם לבו בתוך המים – אסור, כיון שליבו רואה את הערווה[6].

ז. אם המים שטובל בהם עכורים כך שאין אבריו נראים בהם – מותר לו לעסוק בדבר שבקדושה ואפילו אם ליבו בתוך המים, אך יזהר שלא יהיה ריח המים רע, שאז נאסר מחמת שדינם כצואה[7].

ח. כיסוי ע"י היד – כיסוי בידו לא הוי כיסוי, ולכן אם כיסה את ערוותו או לבו בידיו, או אם כיסה את ראשו בידיו כדי לברך – אין זה מועיל, אבל אם חברו כיסה לו בידו – מותר. ואף על פי כן, ידיו יכולות לשמש כהפסק בין לבו לערוותו ע"י שיחבק בהם את גופו כיון שזה מועיל מדין הפסק בין לבו לערוותו. וגם אשה יכולה לחבק גופה במקווה כשאינה יכולה לעכר את המים[8].

[1] שם.

[2] שו"ע סי' ע"ד סעי' ד'. כה"ח שם ס"ק טו"ב. משנ"ב שם ס"ק ט"ו, ט"ז. שו"ע סי' ע"ה סעי' א'. כה"ח שם ס"ק י"א. משנ"ב שם ס"ק ח'. שו"ע יו"ד סי' ר'. בא"ח פרשת בא סעי' א'. עוד יוסף חי פרשת בא סעי' א'.

[3] דברים כ"ג, ט"ו.

[4] שו"ע סי' ע"ד סעי' א'. כה"ח שם ס"ק א', ג'. משנ"ב שם ס"ק א', ד'. בא"ח פרשת בא סעי' א'.

[5] שם.

[6] שו"ע סי' ע"ד סעי' ב' והחונים עליו. כה"ח שם ס"ק ט', ט"ו. בא"ח פרשת בא סעי' ב'.

[7] שם.

[8] שו"ע סי' ע"ד סעי' ב', ג'. כה"ח שם ס"ק י"א, י"ב, ט"ז. משנ"ב שם ס"ק ט', י"ד. בא"ח פרשת בא סעי' ב'.