ערווה באיש
יז. כשחצי גופו ערום – אם לובש רק מכנסיים וחצי גופו העליון ערום – מותר לו לקרוא קריאת שמע, אבל אם רוצה לעמוד בתפילה (שמונה עשרה) – צריך לכסות גם את חצי גופו העליון כיון שעליו לעמוד באימה לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה, אך בדיעבד אם כבר התפלל כשחצי גופו העליון ערום – יצא ידי חובה[1].
יח. ערוות גוי וערוות בהמה – האיסור לעסוק בדבר שבקדושה כנגד ערווה הוא אפילו בערוות גוי, אבל כנגד ערוות בהמה – מותר[2].
יט. ערוות קטן – אסור לקרוא אפילו כנגד ערוות קטן בן יומו, ואעפ"י שיש מתירים בקטן אם אינו ראוי לביאה – צריך לחוש לדברי האוסרים. ובשעת ברית מילה מותר לברך כנגד הערווה, אך ראוי להחמיר גם בזה ולכסות את ערוות התינוק או לעצום את עיניו כשמברך על המילה ועל הכוס[3].
[1] שו"ע סי' ע"ד סעי' ו'. בית יוסף שם בסוף הסימן. כה"ח שם ס"ק כ"ד. בא"ח פרשת בא סעי' ד'.
[2] שו"ע סי' ע"ה סעי' ד'. כה"ח שם ס"ק כ"ט. בא"ח פרשת בא סעי' ה'.
[3] שו"ע סי' ע"ה סעי' ד'. כה"ח שם ס"ק ל"א. בית יוסף יו"ד סי' רס"ה. שו"ע שם סעי' ח'. בא"ח פרשת בא סעי' ה'.
