הרהור כנגד ערווה 

יג. הרהור דבר שבקדושה – נאמר בתורה[1]: "ולא יראה בך ערות דבר"– מכאן שדיבור כנגד ערווה – אסור, אבל להרהר כנגדה – מותר, ולכן אותם ההולכים למקווה ומכוונים כוונות בשעת הטבילה או מתוודים שם, יזהרו שלא יוציאו איזה פסוק או דבר תורה מפיהם. אך מקווה שמימיו עמוקים יותר מי' טפחים – מותר להרהר בהם בדברי תורה, אך בחדר של המקווה – אסור, כיון שדינו כמרחץ שאסור להרהר בו בדברי תורה[2].

יד. ענייה על ברכה כנגדה – גם במקום שמותר להרהר בו בדברי תורה, אסור לשמוע שם מאדם אחר ברכה כשהוא מכוון לצאת בה ידי חובה, כיון שבמקרה כזה אינו יכול לענות ואינו בגדר "שומע כעונה"[3].

[1] דברים כ"ג, ט"ו.

[2] שו"ע סי' פ"ה סעי' ב'. מג"א שם ס"ק ב'. כה"ח סי' ע"ה ס"ק כ"ח. דרכי תשובה יו"ד סי' ר'. בא"ח פרשת בא סעי' ז'.

[3] כה"ח סי' ע"ה ס"ק כ"ח. בא"ח פרשת בא סעי' ז'.

דילוג לתוכן