הכנה לתפילה

הכנה לתפילה 

א. כוונה – ישנן מצוות שעיקר קיומן הוא מעשה המצווה, ואילו טהרת המחשבה והכוונה במצווה הן רק מצטרפות למעשה אך אינן מעכבות, אולם אם רק כיוון לקיום המצווה אך לא עשה מעשה  – אין לה שום תועלת, כגון: אדם שבזמן הקרבת קרבן הפסח חושב מחשבות גבוהות וטהורות אך אינו מקריב קרבן בפועל  – ביטל מצות עשה וחייב כרת. ולעומת זה אם אכל קרבן פסח לשם אכילה גסה  – יצא ידי חובה אעפ"י שלא עשה מצווה מן המובחר. דין זה הוא גם בתפילה שנקראת עבודה שבלב שהעיקר בה הוא המעשה, דהיינו הדיבור בשפתיו, ואם יהרהר במחשבתו את כל נוסח התפילה  – לא יצא ידי חובה וצריך לחזור ולהתפלל (ועיין ברמב"ם[1] שמשמע מדבריו שיצא ידי חובה), ולעומת זה אם יתפלל בלי כוונה  – אמנם תפילתו לא תהיה במדרגה שלימה וגבוהה כי תפילה בלא כוונה היא כגוף בלי נשמה, אך עם כל זה יצא ידי חובת תפילה[2]. ולכן אדם צריך להתפלל את כל התפילות גם אם אינו יכול לכוון, וטוב שיאמר לפני התפילה שכוונתו להתפלל על דעת רשב"י ע"ה ורבינו האר"י ז"ל[3].

ב. מעלת תפילה בבית הכנסת – מצוות התפילה היא נוראה ונשגבה, ועולמות עליונים תלויים בה, וגם הגאולה העתידה להיות במהרה בימינו תלויה בה, לכן צריך האדם להשתדל להתפלל בבית הכנסת כיון שהוא כדוגמת בית המקדש. ולכן נקרא "מקדש מעט" ששם הוא מקום השראת השכינה. ומעלת אדם המתפלל בבית הכנסת גדולה יותר מאדם המתפלל בביתו, הן מצד שמתפלל בציבור והן מצד קדושת המקום ולכן תפילתו שם נשמעת יותר[4].

ג. עשרה ראשונים – מצווה להיות מעשרה הראשונים שמגיעים לבית הכנסת. וככל שמקדים לבוא  – שכרו גדול יותר. אך לא יגיע לבית הכנסת כדי להיות מעשרה הראשונים ואח"כ ייצא להתפלל במקום אחר, אלא היכן שהגיע יתפלל תפילתו[5].

ד. גם במנחה וערבית ישנה מצווה להיות מעשרה ראשונים[6].

ה. עשרה אחרונים – כשם שמצווה להיות מעשרה הראשונים, כך מצווה להיות מעשרה הנשארים אחרונים. ויזהר שלא יהיה הראשון מהעשרה האחרונים שיוצא מבית הכנסת, כיון שהוא הגורם לסילוק השכינה, שכל עוד יש עשרה בביהכ"נ שכינה שם, אלא ימתין עד שייצא מישהו מהנשארים ואחר כך ייצא הוא, ויש אומרים שכל זה הוא אם יוצא קודם סיום התפילה דהיינו קודם שסיימו לומר "עלינו לשבח", אבל אם סיימו כבר את התפילה  – יכול לצאת מיד כיון שבסיום התפילה השכינה שהייתה שם הולכת[7].

ו. ריצה לבית הכנסת – מצווה לרוץ בדרכו כשהולך לבית הכנסת ולכל דבר מצווה, ואפילו בשבת[8], וירוץ כ"איש מהיר במלאכתו"[9], ולא בצורה שילעגו עליו, ואם לא יכול לרוץ ישתדל לילך מהר בסמוך לכניסתו לביהכ"נ[10].

ז. הכניסה לבית הכנסת – כשיגיע לפתח ביהכ"נ יהלך בתוכו באימה ויראה, כיאה להיכלו של מלך הכבוד[11].

ח. התעכבות – "בבית אלוקים נהלך ברגש"[12], ולכן טוב להתעכב מעט בפתח בית הכנסת קודם שיכנס, כדי שיראה עצמו חרד וירא להיכנס בהיכל מלכו של עולם. ועניין זה מועיל מאוד לשלמות האדם[13].

ט. אמירת פסוקים – כשנכנס לבית הכנסת יאמר פסוק[14]: "ואני ברוב חסדך אבא ביתך, אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך", ונוהגים להרכין מעט את הראש והגוף כשאומרים תיבת "אשתחוה". ויש נוהגים להוסיף פסוקים אלו שהם נגד ג' האבות, אברהם יצחק ויעקב:

• "ה' צבאות עמנו משגב לנו אלקי יעקב סלה"[15].
• "ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך"[16].
• "ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו"[17].

את שלושת הפסוקים האחרונים יכול לומר כשהולך למקומו אך עדיף לאומרם כשעומד בפתח[18].

י. פסוק: "ואני ברוב חסדך" וכו' יאמר רק אם עטוף בטלית ומעוטר בתפילין. ובשבת ויו"ט יכול לאומרו אפילו שיש עליו רק טלית קטן[19].

יא. הקפת התיבה – טוב להקיף את התיבה שבבית הכנסת קודם שמתפלל, ואם הוא לא תלמיד חכם ואין רגילים בבית הכנסת להקיף את התיבה – לא יקיף כיון שיש בזה חשש ליוהרא[20].

יב. נטילה קודם תפילה – טוב שאדם ירא שמים יקפיד ליטול את ידיו קודם כל תפילה אעפ"י שנטל ידיו בבוקר (ואם נגע בידיו במקומות המכוסים וכדו'  – עיין לעיל פרק ב'). וצריכים הגבאים שבכל בית כנסת לדאוג ולארגן את כל הדרוש לכך[21].

[1] רמב"ם הלכות ברכות פרק א' הלכה ז'.

[2] ע"פ נפש החיים שער ב' פרק י"ג.

[3] שו"ת רב פעלים ח"א סי' א'.  עוד יוסף חי פרשת וישלח סעי' א'. שו"ת תורה לשמה סי' ט"ז, י"ז.

[4] בא"ח פרשת מקץ בהקדמה.

[5] שו"ע סי' צ' סעי' י"ד. כה"ח שם ס"ק צ"ו. משנ"ב שם ס"ק מ"ז. בא"ח פרשת מקץ סעי' א'.

[6] בא"ח פרשת ויקהל סעי' ו'. ועי' כה"ח סי' צ' ס"ק צ"ט.

[7] בא"ח פרשת מקץ סעי' א'. אחרונים.

[8] שו"ע סי' צ' סעי' י"ב. בא"ח פרשת מקץ סעי' ב'.

[9] עפ"י משלי כ"ב, כ"ט.

[10] בא"ח פרשת מקץ סעי' ב'. כה"ח סי' צ' ס"ק פ"ו.

[11] בא"ח פרשת מקץ סעי' ב'. כה"ח סי' צ' ס"ק פ"ז. משנ"ב שם ס"ק מ"א.

[12] תהלים נ"ה, ט"ו.

[13] בא"ח פרשת מקץ סעי' ג' עפ"י שער הכוונות. כה"ח סי' כ"ה ס"ק כ"ד.

[14] תהלים ה', ח'.

[15] תהלים מ"ו, ח'.

[16] תהלים פ"ד, י"ג.

[17] תהלים כ', י'.

[18] בא"ח פרשת מקץ סעי' ג'. כה"ח סי' כ"ה ס"ק כ"ה.

[19] בא"ח פרשת מקץ סעי' ג'. כה"ח סי' כ"ה ס"ק י"ג, כ"ה.

[20] כף החיים פלאג'י סי' י' סעי' ח'.

[21] בא"ח פרשת יתרו סעי' י"ז.