מי שאין לו תפילין, או שיש לו תפילה אחת בלבד

מי שאין לו תפילין, או שיש לו תפילה אחת בלבד

קב. ציצית או תפילין – אם אין ביכולתו לקנות ציצית ותפילין, אינו מחויב לחזר על הפתחים כדי לקנותם אך ישתדל לשאול.

• אם יש לו כסף לקנות או טלית או תפילין – יקנה תפילין וטלית ייקח בהשאלה.
• אם יכול לקנות רק תפילה אחת – יקנה תפילין של ראש.
• אם יכול לקנות תפילין של ר"ת או טלית – יקנה אחד מהם והשני ייקח בהשאלה[1].

קג. קריאת שמע עם תפילין – הגמרא אומרת[2] ש"כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין, כאילו מעיד עדות שקר בעצמו", כלומר שכשקורא קריאת שמע צריך להיות מוכתר בתפילין. אך אם אין לו תפילין וחושש שיעבור זמן קריאת שמע ותפילה – יקרא קריאת שמע ויתפלל בלא תפילין, ואח"כ כשיזדמן לו יניח תפילין בברכה ויקרא בהם קריאת שמע[3], ובתנאי שעוד לא שקעה החמה[4].

קד. אם אין לו תפילין אך יודע שיהיו לו קודם שיעבור זמן קריאת שמע – ימתין מלהתפלל עד שיגיעו לו התפילין, ואפילו אם על ידי כך יפסיד תפילה בציבור[5].

קה. אם לא היו לו תפילין:

• נזדמנו לו בין "ישתבח" לקדיש – יניחם בברכה.
• אם נזדמנו לו בין קדיש ל"ברכו" – ימתין עד לאחר עניית "ברכו".
• אם נזדמנו בתוך ברכות קריאת שמע – יניחם בין הברכות.
• בין "גאולה" לתפילה – יניחם בלי ברכה, ויברך עליהם לאחר תפילת שמונה עשרה[6].

קו. הנחת תפילה אחת – תפילין של יד ותפילין של ראש שתי מצוות הן, ולכן אם אין לו אלא תפילה אחת – מניח את אותה שיש לו ומברך עליה (ועי' סעיף ק"ח בדין הברכה)[7].

קז. אנוס – אם אינו יכול להניח אחת מהתפילות מחמת אונס, כגון שיש לו גבס על זרועו וכדו' – יניח את אותה התפילה שיכול (אמנם אם אין לו כלל יד יניח על ידו הימנית)[8].

קח. כשמניח רק של ראש – אם מניח תפילין של ראש בלבד – יברך עליה "על מצות תפילין", ואפילו לספרדים שאין מברכים ברכה זו בכל יום[9].

קט. תפילין שאולים – מותר לברך על תפילין שאולים, אך אסור לברך על תפילין גזולים[10] כיון שהיא מצווה הבאה בעבירה, ועל זה נאמר[11]: "ובוצע ברך נאץ ה'". ואם שאל שלא מדעת הבעלים נקרא גזלן ואסור להניחם. ובשעת הדחק כשאין לו תפילין ואם ימתין יעבור הזמן, יכול להניחם אעפ"י שהבעלים אינם, כיון שיכול לסמוך על נדבת ליבם של ישראל, שנוח להם לישראל שיעשו מצווה בממונם, ויזהר לקפלם כמו שהיו[12]. ואם אח"כ ימצא את הבעלים צריך להודיע להם שהשתמש בתפילין, ויבקש רשות למפרע על שהניח התפילין ללא רשותם. אמנם אם יודע שהבעלים מקפידים – לא יניחם[13].

[1] כה"ח סי' כ"ה ס"ק ג', ד', ה'.

[2] ברכות י"ד ע"ב. בא"ח פרשת וירא סעי' ב'.

[3] כה"ח סי' כ"ה ס"ק כ"ח. משנ"ב שם ס"ק י"ד וסי' נ"ח ס"ק ה'. כה"ח שם ס"ק י"א.

[4] ע"פ שו"ע סי' ל' סעי' ב'.

[5] כה"ח סי' כ"ה ס"ק כ"ח.

[6] שו"ע סי' נ"ג סעי' ג' וסי' ס"ו סעי' ח'.

[7] שו"ע סי' כ"ו סעי' א' והחונים עליו.

[8] שו"ע סי' כ"ו סעי' א'. כה"ח שם ס"ק ה'.

[9] שו"ע סי' כ"ו סעי' ב'.

[10] שו"ע סי' כ"ה סעי' י"ב. בא"ח פרשת וירא סעי' י"ד.

[11] תהלים י', ג'.

[12] כה"ח סי' כ"ה ס"ק פ"ה. כנסת הגדולה שם.

[13] בא"ח פרשת וירא סעי' י"ד. כה"ח סי' י"ד ס"ק כ"ז.