קשירת הציציות והתרתם

קשירת הציציות והתרתם

קיז. קודם הקשירה – לאחר שתחב את ארבעת ראשי החוטים בכנף הטלית, יאמר לפני שיקשור: "הריני קושר לשם מצות ציצית"[1]. וטוב לומר את נוסח ה"לשם ייחוד" שתיקן מרן הרי"ח הטוב: "לשם ייחוד קודשא בריך הוא… הריני מוכן להטיל ציציות בארבע כנפות הבגד הזה כמו שצוונו ה' אלוקינו בתורתו[2]: 'ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם', ונאמר[3]: 'גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה', ויהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, כשם שאנו מקיימים מצוה זו בחוטי לבן, כך תזכנו לקיים אותה כתקנה בחוטי תכלת, ככתוב בתורה: 'ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת'[4] 'ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו'" וכו'[5].

קיח. אם הטיל ציציות בטלית ורק חשב "לשם מצות ציצית" אפילו שלא הוציא בפיו – כשר[6].

קיט. הכפלת החוטים – ייתן את ארבעת חוטי הציצית בנקב שבכנף הטלית שיהיו תלויים משני צדדיו, כדי שיהיו שמונה חוטים[7].

קכ. הקשרים והכריכות – לאחר ששם את הציציות בחור שבכנף יקשור שני קשרים, ואח"כ יפריד בין ארבעת החוטים שמימין לארבעה שמשמאל ע"י שיקשור צד אחד בעניבה (ויזהר לא לקושרם בקשר ממש כיון שאז הם נחשבים כחוט אחד וכשיתיר הקשר יהיה "תעשה ולא מן העשוי"), וכך יהיו נפרדים עד סיום הקשירות והכריכות. והטעם לכך הוא שגם אם ינתקו כל החוטים מצד אחד – הציצית כשרה כיון שיש עדיין חוט שלם בצד השני שלהם, ואם לא עשה כן וניתקו שני חוטים יש לחשוש שמא שני החוטים שניתקו הם חוט אחד, והציצית פסולה[8].

קכא. טוב לדקדק שהגדיל יהיה תלוי ונוגע על צידו של הכנף, ולא תלוי ויורד כלפי הקרקע[9].

קכב. בעשיית הכריכות יש הכורכים את החוט הארוך (השמש) סביב כל שאר החוטים (וכך הוא מנהג בני אשכנז), ומנהגינו לקושרו סביב שאר החוטים בכל כריכה וכריכה. ובכל מקרה אין דבר זה מעכב[10].

קכג. סדר הקשירה – סדר קשירת הציצית הוא כך: לאחר שהעביר את ארבעת החוטים בנקב, ויש לו ארבעה חוטים מכל צד, יקשור את שתי הקבוצות של ארבעת החוטים אחת בשנייה שני קשרים ויכרוך שבע כריכות, לאחר מכן יקשור שני קשרים נוספים ויכרוך שמונה כריכות, שני קשרים וי"א כריכות ושני קשרים וי"ג כריכות, ובסוף שני קשרים, כך שסך הכל כרך ט"ל כריכות כמנין "הוי'ה אחד"[11].

קכד. יש שכורכים את הכריכות בחוליות של שלוש שלוש ואין לחוש לכך[12].

קכה. בסדר הכריכות יש נוהגים שבמקום לכרוך 7, 8, 11, 13 כורכים בסדר של 10, 5, 6, 5 כריכות, שבזה רומז על שם "הויה" ברוך הוא. ומנהגינו לעשות בטלית גדול ט"ל כריכות, ובטלית קטן כ"ו כריכות[13].

קכו. קשירת ראשי החוטים – יקשור את ראשי החוטים של הציצית כדי שלא יתפרדו משזירתם[14].

קכז. התרת הקשרים – מותר להתיר את חוטי הציצית, אע"פ שרומזים לשמות הקדושים[15].

קכח. טלית שקשרה גוי – אם גוי תלה את החוטים בטלית, או שעשה בה את הכריכות או חלק מהקשרים – הטלית פסולה[16].

קכט. קשירה ע"י גדול – קשירת הציצית לכתחילה היא רק על ידי אנשים גדולים בלבד, אמנם בדיעבד אישה וקטן יכולים להטיל חוטים בציצית ולעשות את הכריכות והקשרים, אך לטוות ולשזור מותר לכתחילה ע"י נשים וכדלעיל[17].

קל. מותר לכתחילה לתת לבן י"ג שנה ויום אחד לקשור, ואין צריך לבדוק אם הביא שתי שערות[18].

קלא. הטיל ציציות בלי כוונה – אם הטיל ציציות ולא כיון בעשייתו לשם מצות ציצית – יש פוסלים ויש מכשירים, והלכה כפוסלים. ולכן צריך להתירם ולחזור ולקושרם לשם מצווה, ואם קשה לו להתירם – יכול לחותכם מהשורש (כדלהלן). ואם רוצה ללובשה בשבת בבית הכנסת ואין לו טלית אחרת, יכול לסמוך על המכשירים וללובשה אך לא יברך עליה, ולאחר שבת יתקנה (ויזהר שלא לצאת איתה לרשות הרבים שאינה מעורבת). ולכן יזהר כל אדם שלא לסמוך בקניית הציצית ובעשייתה אלא על אדם ירא שמים ובקי בהלכות[19].

קלב. חיתוך החוטים – אם צריך לחתוך את חוטי הציצית טוב להיזהר שלא יחתכם בברזל בין לפני קשירתם ובין לאחר קשירתם אלא יחתכם בשיניו, בזכוכית או בסכין מפלסטיק, ורמז לדבר שנאמר[20]: "לא תניף עליהם ברזל"[21].

קלג. קשירה בלילה – מותר להטיל ציציות בטלית בלילה, אעפ"י שלילה לאו זמן ציצית הוא[22].

קלד. החלפת החוטים – מותר להתיר ציציות מן הבגד כדי להטיל במקומן ציציות יפות יותר אע"פ שעדיין הן כשרות וגונזם, כיון שיש בזה הידור מצווה. וכן אם החוטים שבשלוש הכנפות עדיין חדשות ואחת נקרעה, ורוצה להטיל ארבע ציציות מאותו הסוג – יכול לגנוז את השלוש הכשרות ולהטיל ארבע חדשות[23].

קלה. כשרוצה להטיל ציציות חדשות והישנות עדיין כשרות – יש המתירים לחותכם אע"פ שע"י כך ייפסלו ויש אוסרים וצריך לחוש לדבריהם. ורק בשעת הדחק וצורך גדול יש לסמוך על המתירים[24].

קלו. תפירת כנף מוכן – אסור לקחת את הכנף עם הציציות שעליו ולתופרו בבגד אחר דהוי "תעשה ולא מן העשוי"[25].

קלז. קבורה עם ציצית – במקום שנהגו לקבור את המת בטליתו – מותר להתיר את הציציות מהטלית. במקום שמכסים את המת בטלית מעת הלוויה ועד הקבורה ואח"כ מסירים את הטלית ממנו – נהגו לקשור כנף אחד מניה וביה כדי לבטל שם כנף[26].

[1] עפ"י שו"ע סי' י"ד סעי' ב'. כה"ח שם ס"ק ח'.

[2] במדבר ט"ו, ל"ח.

[3] דברים כ"ב, י"ב.

[4] במדבר ט"ו, ל"ח.

[5] בא"ח פרשת לך לך סעי' ג'. כה"ח סי' י"ד ס"ק ח'.

[6] משנ"ב סי' י"ד ס"ק ח'. בה"ל שם ד"ה "לא יברך עליו".

[7] שו"ע סי' י"א סעי' י"ב. בא"ח פרשת נח סעי' י"ב.

[8] שו"ע סי' י"ב סעי' א'. כה"ח שם ס"ק ז'.

[9] עוד יוסף חי פרשת נח סעי' י"ז. כה"ח סי' י"א ס"ק נ', נ"א.

[10] אחרונים.

[11] שו"ע סי' י"א סעי' י"ד. בא"ח פרשת לך לך סעי' א'.

[12] בא"ח פרשת לך לך סעי' א'.

[13] בא"ח פרשת לך לך סעי' ח'. כה"ח סי' י"א ס"ק מ"ז.

[14] שו"ע סי' י"א סעי' י"ד. כה"ח שם ס"ק י"ג עפ"י מהרח"ו. בא"ח פרשת נח סעי' י"ד.

[15] בא"ח פרשת לך לך סעי' ח'. כה"ח סי' י"א ס"ק מ"ח.

[16] שו"ע סי' י"ד סעי א'. בא"ח פרשת לך לך סעי' ב'. ויש להיזהר בכך בפרט בימינו ולקנות את הציצית מאדם מוחזק כירא שמים וכמ"ש בסעיף הבא.

[17] שו"ע סי' י"ד סעי' א'. כה"ח שם ס"ק ג'. משנ"ב שם ס"ק ג'. בא"ח פרשת לך לך סעי' ב'.

[18] שם.

[19] שו"ע סי' י"ד סעי' ב'. כה"ח שם ס"ק ח', י"ג. בא"ח פרשת לך לך סעי' ג'.

[20] דברים כ"ז, ה'.

[21] בא"ח פרשת לך לך סעי' ד'. כה"ח סי' י"א ס"ק י"ז, ל"ט.

[22] בא"ח פרשת לך לך סעי' י"ח. כה"ח סי' י"ח ס"ק ב'.

[23] בא"ח פרשת לך לך סעי' ז'. כה"ח סי' ט"ו ס"ק ח'. משנ"ב שם ס"ק ג'.

[24] בא"ח פרשת לך לך סעי' ט'. כה"ח סי' ט"ו ס"ק ט'.

[25] כה"ח סי' ט"ו ס"ק ט"ו.

[26] אחרונים. כה"ח סי' ט"ו ס"ק י"ד.