ברכות התורה

נ. ברכות התורה שלוש הן[1]:

א. "בא"ה אמ"ה אקב"ו על דברי תורה".

ב. "והערב נא… בא"ה המלמד תורה לעמו ישראל".

ג. "בא"ה אמ"ה אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו בא"ה נותן התורה".

נא. מכיון שברכות אלו הן נפרדות, יענה השומע אמן גם לאחר ברכה ראשונה אע"פ שאומרים לאחריה "והערב" עם "וא"ו" החיבור[2].

נב. יברך ברכות התורה בכוונה רבה, וידוע כי בית שני חרב על שלא ברכו בתורה תחילה, וברכה זו מסוגלת לבנים ת"ח. ויכוון בברכה זו לפטור כל לימוד שילמד במשך היום והלילה עד לאחר שיישן שינת קבע בלילה[3].

נג. ברכת "נותן התורה" היא בלשון הווה ולא בלשון עבר, כי הקב"ה משפיע לנו כוח זכירה שלא תשתכח תורה מישראל, ומסייע לנו בעת הלימוד למצוא בה טעמים והסברים חדשים, ולכוון לאמיתה של תורה[4].

נד. טוב ונכון לומר אחרי ברכות התורה קצת דברים מתורה שבכתב לצאת ידי חובת כל הדעות ולכן אומרים פרשת "ברכת כהנים"[5] מתורה שבכתב[6], ורצוי לומר גם קטע מתורה שבע"פ, ויכול לומר כל משנה שהוא זוכר, ואם בקי בסוד יאמר קטע מספר היצירה, ובעל ה"בן איש חי" היה נוהג לומר[7] משנה ראשונה ממסכת אבות – "משה קיבל תורה מסיני" וכו'[8] ולאחריה ברייתא: "תנא דבי אליהו כל השונה" וכו'[9], וכן "ר' חנניא בן עקשיא" וכו'[10].

נה. בשבת אחרי הדברים הנ"ל יוסיף: "יציאות השבת שתים שהן ארבע בפנים, ושתים שהן ארבע בחוץ"[11], ואין צריך להשלים את כל המשנה[12].

נו. ביו"ט יוסיף: "ביצה שנולדה ביו"ט, בית שמאי אומרים: תאכל, ובית הלל אומרים: לא תאכל"[13].

נז. אם ישן ביום על מיטתו שינת קבע, יברך ברכות התורה בלי שם ומלכות, ויהרהר שם ומלכות בלבו, והדבר מצוי במיוחד בהושענא רבה ובשבועות, שבלילות אלו נשאר ער וביום ישן שינת קבע[14].

נח. קודם ברכות התורה מותר לפסוק דין בלי נתינת טעם לדבריו, וכן מותר להרהר בדברי תורה שלא מתוך ספר[15], אבל לתת טעם או לעיין בספר לפני ברכות התורה, אסור בין בתורה שבכתב ובין בתורה שבע"פ[16].

נט. הכותב דברי תורה, אעפ"י שאינו קורא, צריך לברך ברכות התורה[17]. וכל שכן סת"ם כיון שחייב להוציא מפיו מה שכותב. העוסק במלאכתו ולא בירך ברכות התורה, וה"ה אם שומע דברי תורה מאחרים – צריך לברך תחילה ברכות התורה, ויקרא פרשת כהנים ואח"כ יקשיב וישמע. אולם מותר לכתוב מילים מפסוקים במכתב כדי לדבר בלשון צחות לפני ברכות התורה[18].

ס. מותר לומר שירות ותשבחות ופיוטים קודם ברכות התורה, ולכן אם לא ישן בלילה ומסופק אם עלה השחר, יזהר ברגעים אלו לא לשבת בשתיקה אלא יאמר פיוטים, שירות ותשבחות. ונכון שבשירים אלו לא יהיו פסוקים, אף על פי שאומרם בדרך תחנונים[19].

סא. אותם הנוהגים לומר "לשם ייחוד" קודם קיום כל מצווה, ופסוק "ויהי נועם", אין לאומרם קודם שמברכים ברכות התורה, וכן הנוהגים לומר כשנכנסים לבית הכנסת: "ואני ברוב חסדך" וכו', וכן אם אומרים פסוקים דרך תחנון כגון בסליחות וכדו', נכון לאמרם קודם שמברכים ברכות התורה[20].

סב. השומע קדיש, קדושה, "ברכו" ושמע ישראל קודם ברכות התורה – מותר לו לענות כיון שאין כוונתו לשם לימוד תורה[21].

סג. נשים מברכות ברכות התורה כיון שחייבות בלימוד תורה של אותן המצוות שמחויבות בהן[22] . ויש עוד טעמים לכך[23].

סד. אם הוא מסופק אם ברך ברכות התורה – אינו חוזר ומברך, ויברך ברכה זו בלי שם ומלכות[24]. ואם נזכר לפני שהגיע ל"אהבת עולם" יכוון בברכה זו לצאת ידי חובת ברכות התורה, וילמד קטע מתושב"ע אחרי תפילת שמונה עשרה[25]. וביום שיש ס"ת ישתדל לעלות לס"ת ויכוון בברכות שמברך תחילה וסוף לצאת גם ידי חובת ברכות התורה[26].

סה. קטן שהגדיל ומלאו לו י"ג שנים – טוב שבלילה שבו נכנס לשנתו הי"ד יברך ברכות התורה כיון שעד אז היה פטור מהמצוות ועכשיו מתחייב בהן, ומכיון שישנה מחלוקת אם ברכות התורה הן מדאורייתא או מדרבנן, יברך בלי שם ומלכות, ויהרהר שם ומלכות בלבו, וגם יכוון לכך בברכת "אהבת עולם" שבתפילת ערבית הראשונה שבה נהיה בר מצווה[27].

[1] שו"ע סי' מ"ז סעי' ה'.

[2] שו"ע סי' מ"ז סעי' ו'. בא"ח פרשת וישב סעי' י"ב. עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' ט"ז.

[3] נדרים פ"א ע"א. שו"ע סי' מ"ו סעי' י"א, י"ב. כה"ח שם ס"ק כ"ח. כה"ח סי' מ"ז ס"ק א'. עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' ט"ז.

[4] עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' י"ח.

[5] במדבר ו', כ"ב-כ"ז.

[6] שו"ע סי' מ"ז סעי' ט'.

[7] עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' י"ז.

[8] אבות א', א'.

[9] מגילה כ"ח ע"ב.

[10] מכות פ"ג משנה ט"ז.

[11] שבת פ"א משנה א'.

[12] עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' י"ז.

[13] ביצה פ"א משנה א'. עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' י"ז.

[14] שו"ע סי' מ"ז סעי' י"א. כה"ח סי' מ"ו ס"ק כ"ז בשם החסד לאלפים. בא"ח פרשת וישב סעי' י"ב. ועי' משנ"ב סי' מ"ז ס"ק כ"ה – ולא נהגו כן.

[15] שו"ע סי' מ"ז סעי' ד'.

[16] בא"ח פרשת וישב סעי' י"ב. כה"ח סי' מ"ז ס"ק ז', ח'.

[17] שו"ע סי' מ"ז סעי' ג'.

[18] כה"ח סי' מ"ז ס"ק ה'.

[19] שו"ע סי' מ"ו סעי' ט'. כה"ח שם ס"ק ז"ן. משנ"ב שם ס"ק כ"ח. בא"ח פרשת וישלח סעי' ג'.

[20] שו"ע סי' מ"ו סעי' ט'. כה"ח שם ס"ק ז"ן. משנ"ב שם ס"ק כ"ז.

[21] משנ"ב סי' ס"ה ס"ק ח', י' וסי' מ"ז ס"ק י"ז.

[22] שו"ע סי' מ"ז סעי' י"ד. בא"ח פרשת וישב סעי' י"ב.

[23] שו"ע סי' מ"ז סעי' י"ד. ביאור הלכה שם ד"ה "נשים". כה"ח שם ס"ק ל"ה.

[24] שו"ע סי' ר"ט סעי ג' והחונים עליו. משנ"ב סי' מ"ז ס"ק א'. בא"ח פרשת וישב סעי' י"ב.

[25] שו"ע סי' מ"ז סעי' ז'.

[26] אחרונים.

[27] רב ברכות מערכת ב' אות ה'. ועי' שו"ת מאמר מרדכי ח"ג חאו"ח סי' י"ז.

דילוג לתוכן