ברכת ״אלהי נשמה״ ו״אשר יצר״

ברכת "אלוקי נשמה" ו"אשר יצר"

יא. פתיחתה בברוך – ברכת "אלוקי נשמה" אינה פותחת ב"ברוך" מפני שהיא ברכת ההודאה, ויסמוך אותה לברכת "אשר יצר" כדי שתהיה ברכה הסמוכה לחברתה, ויש טעם בדבר גם לפי הסוד[1].

יב. אם לא ניזקק לנקביו לא יברך "אשר יצר" אלא יתחיל מ"אלוקי נשמה"[2], ולא יקדים ברכת "הנותן לשכוי בינה" ל"אלוקי נשמה" כדי שתהיה ברכה הסמוכה לחברתה, כי ברכת "אלוקי נשמה" צריכה להיות קודמת לברכת "הנותן לשכוי בינה"[3] .

יג. דקדוק הלשון באמירתה – יאמר מילת "אלוקי" ויפסיק מעט, ואח"כ יאמר: "נשמה שנתת בי" וכו', שלא ישָמע כאומר שאלוקיו הוא נשמה[4].

יד. יאמר: "ולהחזירה בי לעתיד לבא" והכוונה על החזרת הנשמה אחרי שיישן בפעם הבאה, וכן על החזרת הנשמות בתחיית המתים[5].

טו. לא יאמר: "טהורה היא" אלא "טהורה", ולא יאמר: "שאתה הוא ריבון כל המעשים", אלא "ריבון כל המעשים" בלבד, כדי שיהיו בברכה זו מ"ז תיבות כמניין הוי"ה (26) אהי"ה (21), והוא על פי הסוד[6].

טז. כשחותם בברכה: "המחזיר נשמות לפגרים מתים" יכוון לאותם גופים השובתים ממלאכתם שנקראים פגרים מלשון ביטול, ו"מתים" הכוונה על השינה שהיא אחד מששים ממיתה, והוא רמז לתחיית המתים[7].

[1] שו"ע סי' ו' סעי' ג'. משנ"ב שם ס"ק י"ב וסברת הגר"א בסי' מ"ו. בא"ח פרשת וישב סעי' ב'. כה"ח סי' מ"ו ס"ק ג'.

[2]  שו"ע סי' ו' סעי' ג'. כה"ח שם ס"ק ג'. בא"ח פרשת וישב סעי' י"ב. עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' ז'.

[3] עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' ז'.

[4] בא"ח פרשת וישב סעי' ב'. כה"ח סי' מ"ו ס"ק ד'.

[5] בא"ח פרשת וישב סעי' א'. כה"ח סי' מ"ו ס"ק ז'.

[6] עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' א'. כה"ח סי' מ"ו ס"ק ה', ו'.

[7]  בא"ח פרשת וישב סעי' ב'.