הפרעה והפסקה בתפילה

הפרעה והפסקה בתפילה

פג. אחיזת חפצים בתפילה – כשמתפלל תפילת י"ח יקפיד שלא יאחוז בידו או תחת בית השחי תפילין או משקפיים או כל דבר שמקפיד עליו שלא ייפול, וכן ייזהר לא להחזיק סידור שלא מתפלל בו וכו' כדי שלא יהיה טרוד בגללם. ואם לובש משקפיים רפויות שחושש שיפלו – יסירם בשעת התפילה[1].

פד. חשש מגניבת התפילין – אם מפחד שיגנבו לו את התפילין – יקשרם על בגדיו, ואם אינו יכול לקושרם – יאחזם בידו. ולא יניח אותם על ספסל שיש לו חשש שיגנבו לו אותם משם[2].

פה. החזקת סידור או לולב – מותר להתפלל מתוך סידור שאוחזו בידו, כיון שזה לצורך התפילה. ומותר בתפילת מוסף בחג הסוכות להתפלל ולאחוז את לולבו בידו[3].

פו. תפילה במקום שיפריע לכוונתו – אסור להתפלל במקום שיש בו דבר שיכול להפריע לכוונתו כגון: שידור רדיו, תזמורת וכד'[4].

פז. החזקת תינוק – כשמתפלל לא יושיב תינוק בחיקו, וכל שכן שלא ירים אותו, כיון שלא יוכל לכוון כך בתפילה[5].

פח. נפל הסידור מידו – כשעומד בתפילת י"ח ומתפלל מתוך סידור ונפל מידו או שנפל לפניו ספר קודש ואינו יכול לכוון בגלל זה – מותר לו לעצור בסיום הברכה שנמצא בה, ללכת ולהרים את הספר, ואח"כ יחזור למקום שהפסיק[6].

פט. נפלה טליתו – אם נפלה טליתו מעליו – יתכופף להגביהה לאחר סיום הברכה שנמצא בה, ולא יתעטף בה עד סיום תפילת י"ח. ואם אחרים הרימוה על כתפיו – לאחר שגומר את תפילת י"ח ימשמש בה ויברך (ועיין לעיל הלכות ציצית פרק ז' סעיפים כ"א- כ"ב) [7].

צ. נעקץ בתפילתו – אם כשעומד בתפילה עקצו פרעוש, יתוש וכד' וכוונתו מתבלבלת – ימשמש בבגדיו להסירו או יחכך באותו מקום ע"י בגד אבל לא בידו, וישתדל לעשות זאת כשעומד בסיום ברכה[8].

צא. הפרעות בתפילה – אם יש ילד קטן שמטרידו בתפילה או בני אדם שמדברים לידו – יכול להשמיע בסוף הברכה קול שיבינו ממנו שהם מפריעים לתפילה, ויזהר שלא ידבר[9]. ואם גם זה לא מועיל – ילך בשתיקה למקום אחר וימשיך בתפילתו, כיון שהליכה בלבד לא הוי הפסק[10].

צב. כשתינוק טינף לידו – היה עומד בתפילת י"ח וטינף תינוק בצואה את המקום לידו, ואין לו דבר שיכול לכסותו או שיש שם ריח רע גם אם יכסה את הצואה – יתרחק ארבע אמות ממקום שכלה הריח, וימשיך תפילתו או שיצא לבית אחר ויסיים שם תפילתו[11].

צג. כשתינוק טינף ליד אחרים – היה עומד בתפילת י"ח וטינף תינוק בצואה את המקום, ואנשים אחרים העומדים לידו בתפילה לא הרגישו בכך – יזהירם ברמז וישתדל שלא לדבר. ואם לא יכול להזהירם אלא אם ידבר – מותר לו להפסיק בדיבור ולהזהירם, כיון שיש בזה איסור דאורייתא[12] (תפילה במקום מטונף).

צד. כשתינוק טינף במי רגליים – היה עומד בתפילת י"ח וטינף תינוק במי רגליים – יתרחק ארבע אמות ויגמור שם תפילתו, ואם עומדים אחרים לידו – לא צריך להזהירם אפילו בתנועות ידיים[13].

צה. שומע קדיש וקדושה בתפילתו – היה עומד בתפילת י"ח ושמע שהחזן אומר קדיש או קדושה וכד' – לא יענה, וישמע את דברי הש"ץ ויכוון לדבריו, ונחשב לו כאילו ענה[14]. וכל זה הוא כששומע את הקדיש או הקדושה מחזן קבוע או שהוא תלמיד חכם שמכוון להוציא אחרים י"ח, אבל מי ששמע מש"ץ שאינו יודע לכוון להוציא אחרים ידי חובה – אין שום תועלת אם יפסיק וישמע מה שאומר הש"ץ, כיון שאינו יוצא בזה ידי חובה, ולכן ימשיך בתפילתו[15].

צו. הדין הנ"ל, שצריך לעצור ולהקשיב לתפילת הש"ץ, הוא רק אם מתפלל באותו מניין עם הש"ץ ושומע דבר שבקדושה שחייב בו, אלא שאינו יכול לענות כיון שהוא נמצא באמצע התפילה, אבל אדם שמתפלל במניין אחד ושומע דבר שבקדושה ממניין אחר – לא יפסיק, אלא ימשיך בתפילתו כרגיל[16].

צז. הפסקה ב"אלוקי נצור" – אם נמצא לפני "יהיו לרצון אמרי פי" וכו' הראשון – לא יפסיק לשום דבר שבקדושה, אבל אחריו, אפילו באמצע "אלוקי נצור", יכול להפסיק ולענות גם לאמנים של ברכות ולכל דבר שבקדושה[17] (כדין שבין "ברוך שאמר" ל"ישתבח", ועיין בלוח ההפסקות).

צח. כשהמתפלל רחוק מהחזן – אם המתפלל רחוק מהחזן ואינו שומעו – אינו צריך להפסיק בתפילה[18].

צט. הפסקה בדיבור – אסור להפסיק בדיבור באמצע העמידה, אפילו במקום מצווה כגון במוסף של ר"ה שרוצה לומר לתוקע לתקן תקיעותיו וכדו', אבל מותר לרמוז בידיו לתוקע שטעה[19].

ק. הפסקה במקום סכנה – מותר להפסיק בדיבור במקום סכנה, כשאינו יכול להינצל מהסכנה בלי דיבור, אבל אם יכול להינצל מהסכנה ע"י שילך למקום אחר – יעקור ממקומו ולא ידבר[20].

קא. אם נמצא בשעת סכנה ויכול לגמור תפילתו בקיצור, דהיינו שיאמר תחילת כל ברכה וסופה, וכך לא יצטרך לדבר – יעשה כך, ולא צריך אח"כ לחזור ולהתפלל[21].

קב. כשחזן ממתין לאדם חשוב – אדם חשוב שרואה שהש"ץ ממתין לו עד שיסיים תפילתו, וחושש לטורח הציבור – יכול לרמוז לחזן שיתחיל להתפלל[22].

קג. שהה כדי לגמור את כולה – אם הפסיק בתפילה ושהה כדי לגמור את כולה – עיין לעיל (פרק י"ד סעיף קי"ג) בדינים אלו.

קד. המתנה לחבר שמתפלל – אם נשארו בבית הכנסת רק הוא וחברו – חייב להמתין לחברו עד שיסיים כדי שלא יתבלבל בתפילתו. ואם לא המתין – גורם לשכינה שתסתלק מישראל, ואם המתין לו – זוכה לברכות הרבה. אך אם חברו מאריך בבקשות ובתחנונים – אינו חייב להמתין לו[23].

*עיין עוד בפרק י"ד בהלכות נוספות בעניין זה.

[1] שו"ע סי' צ"ו סעי' א'. כה"ח שם ס"ק ה'. בא"ח פרשת יתרו סעי' י"ב.

[2] כה"ח סי' צ"ו ס"ק ז'.

[3] שו"ע סי' צ"ו סעי' א', ב'. כה"ח שם ס"ק ו' (שלא נהגו להתפלל עם לולב).

[4] בא"ח פרשת יתרו סעי' י"ב.

[5] כה"ח סי' צ"ו ס"ק ד'.

[6] בא"ח פרשת יתרו סעי' י"ג. כה"ח סי' צ"ו ס"ק י'. משנ"ב שם ס"ק ז'.

[7] שו"ע סי' צ"ז סעי' ד' והחונים עליו.

[8] שו"ע סי' צ"ז סעי' ג'. בא"ח פרשת יתרו סעי' י"ג.

[9] בא"ח פרשת יתרו סעי' י"ג.

[10] בא"ח פרשת משפטים סעי' ז'. כה"ח סי' ק"ד ס"ק א'.

[11] בא"ח פרשת משפטים סעי' ד'. שו"ע סי' צ' סעי' כ"ז.

[12] שו"ע סי' צ' סעי' כ"ז והחונים עליו. בא"ח פרשת משפטים סעי' ד'.

[13] בא"ח פרשת משפטים סעי' ד'.

[14] שו"ע סי' ק"ד סעי' ז'. בא"ח פרשת משפטים סעי' ה'.

[15] עוד יוסף חי פרשת משפטים סעי' ו'.

[16] אחרונים.

[17] שו"ע סי' קכ"ב סעי' א'.

[18] בא"ח פרשת משפטים סעי' ה'.

[19] בא"ח פרשת משפטים סעי' ו'. כה"ח סי' ק"ד ס"ק ל"ד.

[20] בא"ח פרשת משפטים סעי' ו'.  שו"ע סי' ק"ד סעי' א', ג' והחונים עליו.

[21] בא"ח פרשת משפטים סעי' ו'.

[22] כה"ח סי' ק"ד ס"ק א'.

[23] שו"ע סי' צ' סעי' ט"ו. כה"ח שם ס"ק ק', ק"א.