כוונה בתפילה

כוונה בתפילה

עה. כוונה בפירוש המילים – המתפלל צריך לכוון לפירוש המילים שמוציא מפיו, וצריך שיחשוב תמיד שהשכינה כנגדו, וצריך להסיר ולדחות את כל המחשבות המטרידות אותו עד שתישאר כוונתו זכה, כיון שהתפילה היא במקום קרבן ומחשבה זרה פוסלת בקורבנות וכן הוא בתפילה. ויחשוב שאם היה מדבר לפני מלך בשר ודם, שהיום הוא כאן ומחר הוא בקבר, היה משתדל לסדר דבריו ולכוון בהם יפה שלא יכשל, ק"ו כשעומד לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שצריך לכוון אליו מחשבתו, כי לפני הקב"ה המחשבה כדיבור והוא חוקר את כל המחשבות. ויתפלל במתינות כמונה מעות[1].

עו. תפילה מתוך רחמים ולב נכנע – כשמתפלל לא יתפלל את תפילתו כעין חובה וכמשא כבד שצריך להיפטר ממנו, אלא יתפלל ויבקש רחמים ויתחנן, שנאמר[2]: "כי א -ל רחום ה' אלוקיך, לא ירפך ולא יעזבך" וכו', ויתפלל בלב נכנע כי כל אדם צריך לבקש רחמים על עצמו, שנאמר[3]: "כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", ואין אדם יכול לבקש בזכות עצמו אלא רק דרך תחנונים[4].

עז. כשלא התפלל בתחנונים – מי שלא התפלל בתחנונים או שהתפלל אך התפילה הייתה עליו כמשא – לפי דעת רוב הפוסקים צריך לחזור ולהתפלל ואפילו בזמן הזה, אבל נהגו שלא לחזור להתפלל כיון שיש חשש שלא יכוון ולא יתפלל בתחנונים גם כשמתפלל פעם שנייה[5].

עח. לימוד מתפילתה של חנה – על תפילת חנה נאמר[6]: "וחנה היא מדברת על ליבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע", ולכן צריך המתפלל שיכוון את ליבו, וצריך להוציא את מילות התפילה בשפתיו בלחש שלא ישמיע לאוזנו. ואם מתפלל ביחיד יכול להגביה את קולו, אם בכך  הוא יכוון טוב יותר[7].

עט. עיון תפילה – אומרת הגמרא[8] ש"כל המאריך בתפילתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב". ועוד אומרת הגמרא: "שלושה דברים מזכירים עוונותיו של אדם… קיר נטוי, ועיון תפילה, ומוסר דין על חברו". קיר נטוי – כגון העובר במקום סכנה וסומך על זכויותיו, עיון תפילה – אדם שמצפה שתיעשה בקשתו כיון  שהוא התפלל בכוונה, ומזכיר על ידי זה את עונותיו כי בודקים את מעשיו לראות מדוע הוא בטוח שתפילתו תתקבל, וכך יבוא לידי כאב לב כשלא תיעשה בקשתו, אלא צריך אדם לחשוב בלבו: "מי אני, דל ונבזה, שבא לבקש ממלך מלכי המלכים הקב"ה, אלא שאני סומך על רוב חסדיו שהוא מתנהג עם בריותיו"[9].

פ. כוונה קודם התפילה – טוב שאדם יכוון כשמתפלל תפילת י"ח לבקשה שתקן האר"י: "ידענו ה' שאין אנו הגונים וראויים להתפלל לפניך, אבל סמכנו על רחמיך הרבים וחסדיך הגדולים, כי חפץ חסד ומרבה להטיב אתה, וככתוב[10]: 'טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו', ואתה ציוותנו להתפלל אליך, כי אתה אלוקינו ואנחנו עבדיך, ועינינו לך תלויות כעיני עבדים אל יד אדוניהם"[11].

פא. כוונה בברכות תפילת י"ח – המתפלל צריך לכוון בכל ברכות תפילת י"ח. ואם אינו יכול לכוון בכל הברכות לאחר השתדלות רבה, יכוון לפחות בברכה ראשונה שהיא ברכת אבות, שאם לא כוון בברכת אבות, מעיקר הדין לא יצא ידי חובה וצריך לחזור ולהתפלל. אולם היום חוששים שגם כשחוזר להתפלל פעם שנייה לא יכוון, ולכן לא יחזור להתפלל, כדי שלא יברך עוד ברכות לבטלה [12].

פב. ציור האותיות במחשבה – הגאון ר' חיים מוולוז'ין נתן עצה טובה לכוון היטב בתפילה[13], ע"י שיצייר במחשבתו צורת האותיות שמוציא מפיו וכך תהיה כוונתו שלמה. ואם אינו יכול לכוון בכל הברכות מפני שמאריך בכך בתפילתו ולא יוכל להתפלל עם הציבור – יכוון לפחות בג' הברכות הראשונות[14].

[1] שו"ע סי' צ"ח סעי' א'. כה"ח ס"ק ב'. בא"ח פרשת בשלח סעי' ד'.

[2] דברים ד', ל"א.

[3] קהלת ז', כ'.

[4] שו"ע סי' צ"ח סעי' ג'. עוד יוסף חי פרשת משפטים סעי' א'.

[5] עוד יוסף חי פרשת משפטים סעי' א'. כה"ח סי' צ"ח ס"ק ט"ז. משנ"ב שם ס"ק ט'. ביאור הלכה שם ד"ה "יתפלל דרך תחנונים".

[6] שמואל א' א', י"ג.

[7] שו"ע סי' ק"א סעי' ב'. ומה שאנשים לא משמיעים לאוזניהם – הוא עפ"י הזוה"ק (ויקהל דף ר"ב ע"א). ועי' כה"ח שם ס"ק ז', ח'. עוד יוסף חי פרשת משפטים סעי' ג'.

[8] ברכות נ"ה ע"א.

[9] עוד יוסף חי פרשת משפטים סעי' ה'. שו"ע סי' צ"ח סעי' ה'.

[10] תהלים קמ"ה, ט'.

[11] בא"ח פרשת בשלח סעי' ד'.

[12] שו"ע סי' ק"א סעי' א'. כה"ח שם ס"ק ד'.

[13] נפש החיים שער ב' פרק י"ג.

[14] בא"ח פרשת בשלח סעי' ה'.