קטגוריה: הלכות שבת

בין‭ ‬נטילה‭ ‬לברכת המוציא הפסק‭ ‬בין‭ ‬נטילה‭ ‬להמוציא ל‭.‬ קבעו‭ ‬רבותינו‭ ‬ז‭"‬ל‭: "‬תכף‭ ‬לנטילת‭ ‬ידיים‭ ‬סעודה‭". ‬ועל‭ ‬כן‭, ‬אין‭ ‬לדבר‭ ‬בין‭ "‬נטילת‭ ‬ידיים‭" ‬לברכת‭ "‬המוציא‭" ‬ואין‭ ‬להתעסק‭ ‬בשום‭ ‬דבר‭. ‬ואפילו‭ ‬בשתיקה‭ ‬לא‭ ‬יפסיק‭, ‬אלא‭ ‬תכף‭ ‬בגמר‭ ‬הניגוב‭ ‬יברך‭ "‬המוציא‭" ‬ויבצע‭.

לחם‭ ‬קפוא ‭"‬לחם‭ ‬משנה‭" ‬קפוא כז‭. ‬ לכתחילה‭ ‬אין‭ ‬לצרף‭ ‬חלה‭ ‬קפואה‭ ‬ל‭"‬לחם‭ ‬משנה‭", ‬מפני‭ ‬שאינו‭ ‬יכול‭ ‬לאכול‭ ‬ממנה‭ ‬כמות‭ ‬שהיא‭. ‬אמנם‭, ‬בשעת‭ ‬הדחק‭ – ‬אפשר‭ ‬לצרפה‭ [‬מיהו‭ ‬היינו‭ ‬דוקא‭ ‬באופן‭ ‬שיכולה‭ ‬להפשיר‭ ‬לפני‭ ‬מוצ‭"‬ש‭].‬ הקפאת‭ ‬חלה כח‭. ‬ אסור‭

לחם‭ ‬משנה‭ ‬בחלה‭ ‬מתוקה חלה‭ ‬מתוקה‭ ‬ל‭"‬לחם‭ ‬משנה‭"‬ כה‭. ‬ מותר‭ ‬לצרף‭ "‬חלה‭ ‬מתוקה‭" ‬לככר‭ ‬לחם‭ ‬רגיל‭ ‬לצורך‭ "‬לחם‭ ‬משנה‭". ‬וכשעושה‭ ‬כן‭, ‬צריך‭ ‬לבצוע‭ ‬על‭ ‬ככר‭ ‬הלחם‭ ‬הרגיל‭ ‬ולאכול‭ ‬תחילה‭ ‬מן‭ ‬הלחם‭ ‬הרגיל‭ "‬כביצה‭" ‬או‭ ‬לפחות‭ "‬כזית‭".‬ ‭"‬לחם‭ ‬משנה‭" ‬בפרוסות‭

חלה‭ ‬מתוקה בסעודה סעודה‭ ‬בחלה‭ ‬מתוקה כ‭.‬ חייב‭ ‬אדם‭ ‬לאכול‭ "‬פת‭" ‬בסעודות‭ ‬השבת‭ ‬ואינו‭ ‬יוצא‭ ‬ידי‭ ‬חובת‭ ‬סעודה‭ ‬בשבת‭ ‬באכילת‭ ‬כזית‭ "‬חלה‭ ‬מתוקה‭".‬ אכילת‭ ‬חלה‭ ‬מתוקה‭ ‬אחרי‭ ‬פת כא‭. ‬ הרוצה‭ ‬לאכול‭ "‬חלה‭ ‬מתוקה‭" ‬בסעודת‭ ‬שבת‭ – ‬צריך‭ ‬לאכול‭ ‬לכתחילה‭

חלה‭ ‬מתוקה גדר‭ "‬חלה‭ ‬מתוקה‭" ‬וברכתה יט‭.‬ לדעת‭ ‬מרן‭ ‬בעל‭ ‬השו‭"‬ע‭ ‬חלה‭ ‬שבעיסתה‭ ‬סוכר‭, ‬שמן‭ ‬או‭ ‬ביצים‭ ‬וכד‭', ‬וניכר‭ ‬בה‭ ‬טעם‭ ‬מתוק‭ ‬מחמת‭ ‬הסוכר‭ ‬וכד‭' ‬ואפילו‭ ‬אם‭ ‬זו‭ ‬מתיקות‭ ‬מועטה‭ (‬ולא‭ ‬רק‭ ‬שונה‭ ‬מחלה‭ ‬רגילה‭) – ‬ברכתה‭ ‬מזונות‭ ‬ואין‭ ‬יוצאים‭

‬״כזית״‭ ‬פת ‭"‬כזית‭" ‬בכל‭ ‬אחת‭ ‬משתי‭ ‬הככרות יז‭. ‬ שני‭ ‬ככרות‭ ‬המשמשות‭ "‬לחם‭ ‬משנה‭" ‬צריכות‭ ‬להיות‭ ‬כל‭ ‬אחת‭ ‬במשקל‭ "‬כזית‭" ‬לפחות‭.‬ ‭"‬כזית‭" ‬בשתי‭ ‬הככרות‭ ‬יחד יח‭. ‬ מי‭ ‬שאין‭ ‬לו‭ ‬שני‭ ‬ככרות‭ ‬שבכל‭ ‬אחד‭ ‬מהן‭ ‬יש‭ "‬כזית‭" – ‬יבצע‭ ‬על‭

‬לחם‭ ‬חצוי‭ ‬או‭ ‬פרוס חצאי‭ ‬לחם‭ ‬ל‭"‬לחם‭ ‬משנה‭"‬ יג‭. ‬ אדם‭ ‬שאין‭ ‬לו‭ ‬ככר‭ ‬לחם‭ ‬שלם‭ ‬ל‭"‬לחם‭ ‬משנה‭", ‬אך‭ ‬יש‭ ‬לו‭ ‬ככר‭ ‬לחם‭ ‬חצוי‭ ‬לשניים‭ – ‬יכול‭ ‬לתחוב‭ ‬קיסם‭ ‬בשני‭ ‬חלקי‭ ‬ככר‭ ‬הלחם‭ ‬ולחברו‭ ‬על‭ ‬ידי‭ ‬הקיסם‭ ‬ויהיה‭ ‬דינו‭ ‬כלחם‭

‬ככר‭ ‬פגום‭ ‬או‭ ‬חסר‭ חלה‭ ‬שנדבקה‭ ‬לאחרת ד‭. ‬ חלה‭ ‬שנדבקה‭ ‬לחברתה‭ ‬בשעת‭ ‬האפייה‭ ‬והופרדה‭ ‬אחר‭ ‬האפייה‭ ‬ולא‭ ‬נחסר‭ ‬ממנה‭ ‬כלום‭ ‬בשעת‭ ‬ההפרדה‭ – ‬מותר‭ ‬לצרפה‭ ‬ל‭"‬לחם‭ ‬משנה‭" ‬ולבצוע‭ ‬ממנה‭ [‬אעפ‭"‬י‭ ‬שהצבע‭ ‬במקום‭ ‬ההפרדה‭ ‬לבן‭ ‬ולא‭ ‬חום‭]. ‬ומכל‭ ‬מקום‭ –

לחם‭ ‬משנה‭ שני‭ ‬ככרות א‭. ‬ חייב‭ ‬לבצוע‭ ‬על‭ ‬שני‭ ‬ככרות‭ ‬לחם‭ ‬שלמים‭ ‬בכל‭ ‬שלוש‭ ‬סעודות‭ ‬השבת‭, ‬זכר‭ ‬למן‭, ‬שנאמר‭ ‬בו‭: "‬לקטו‭ ‬לחם‭ ‬משנה‭".‬ חיוב‭ ‬אשה‭ ‬ב‭"‬לחם‭ ‬משנה‭"‬ ב‭. ‬ החיוב‭ ‬לבצוע‭ ‬על‭ "‬לחם‭ ‬משנה‭" ‬חל‭ ‬בין‭ ‬על‭ ‬האיש‭ ‬ובין‭

כבוד היום וכבוד הלילה כבוד היום עדיף על כבוד הלילה עג.  מי שיש לו מאכלים משובחים המספיקים לסעודה אחת בלבד – יאכלם בסעודת היום ולא בסעודת הלילה. וכבר קרא תגר רש"ל בספרו "ים של שלמה" על המוסיפים בסעודת הלילה יותר