קטגוריה: דין‭ ‬היין‭ ‬והכוס‭ ‬של‭ ‬קידוש

"רפאנו" מט. ברכת "רפאנו" עניינה הוא בקשה על רפואה, ולכן קודם חתימת הברכה (דהיינו קודם אמירת "ברוך אתה") יכול להוסיף בקשה לרפואה בנוסח הזה: "יהי

"ראה נא בְעָנְיֵנוּ" מז. ברכת "ראה נא בְעָנְיֵנוּ" כוונתה היא על הגאולה שבתוך הגלות[1]. מח. כשאומר: "ומהר לגאלנו גאולה שלמה למען שמך" יכוון במילת גאולה שהיא

"השיבנו" מד. אע"פ ש[1]"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" אנחנו מבקשים מהקב"ה "השיבנו אבינו" – שיעזור לנו להוציא לפועל במעשה את מחשבתנו לחזור בתשובה ויקרבנו

"חונן הדעת" מב. היתרון של האדם לעומת הבהמה הוא בשכלו, לכן קבעו חז"ל את ברכת "אתה חונן" בראש הברכות האמצעיות כי אם אין בינה אין

"אתה קדוש" מא. בברכת "אתה קדוש" יכוון: אתה לבדך קדוש, ושמך המיוחד הוא קדוש, ומה שאומרים על המלאכים שהם קדושים, אין זה תואר עצמי שלהם,

טעויות וספיקות בהזכרת טל וגשם לג. אם אמר: "משיב הרוח ומוריד הגשם" בימות החמה – צריך לחזור כדלהלן: אם נזכר בטעותו לפני שסיים את הברכה,

ברכת "מחיה המתים"  כח. "אתה גבור" – כשאומר "אתה גבור לעולם ה'" יכוון שלעולם אין זיקנה וחולשה אצל הקב"ה, ולא יהיה בו שום שינוי כבשר

ברכת "אבות" יד. "ה' שפתי תפתח" – קודם שמתחיל לומר ברכת "אבות" יאמר פסוק[1]: "ה' שפתי תפתח" וכו', ופסוק זה נחשב כחלק מהתפילה אעפ"י שאומרים

כריעה בתפילה י. מקום ואופן הכריעה – אלו הברכות שצריך לשחות בהן: ברכת "אבות" תחילה וסוף וב"הודאה" ("מודים אנחנו לך" וכו') תחילה וסוף. כשכורע –

טעות בתפילה (דיני טעויות פרטיים נמצאים בסדר הברכות ובדיני תפילת תשלומים ונדבה). א. שינוי סדר הברכות – סדר הברכות שבתפילת י"ח נתקן ע"י אנשי כנסת