קטגוריה: הדלקת נרות בערב יום טוב

ערבית במוצאי יום טוב לא. במוצאי יום־טוב אומר הש"ץ קדיש תתקבל, "שיר המעלות", קדיש ו"עלינו לשבח". כשמוצאי יום־טוב במוצאי שבת, או במוצאי שבת חול המועד אחרי "יהי שם" אומר הש"ץ חצי קדיש ואחר כך אומרים "שובה וכו'", "ויהי נועם וכו'".

קריאת התורה לחג הסוכות כא. ביום הראשון של סוכות מוציאים שני ספרים, באחד קוראים "שור או כשב" בפרשת אמור, (ויקרא כב) שמדבר על עניין החגים, ובספר השני קורא המפטיר קורבנות המוספין בפרשת פינחס כדלקמן, ומפטיר בזכריה "הנה יום בא". (שו"ע

הוצאת ספר תורה יח. מוציאים ספר תורה מן ההיכל בלי לומר "בריך שמיה וכו'", מניחים את ספר התורה על התיבה ומתחילים מיד ב"הושענות". אחרי ה"הושענות" אומרים קדיש "תתקבל". ואחר כך בעוד ספר התורה מונח על התיבה, אומרים "בריך שמיה", "מי

הלל טז. צריך לומר את ההלל בשמחה ובנחת, ולא במרוצה. בקריאת ההלל צריך לעמוד, ואפילו לסמוך עצמו על הכותל אסור, אלא אם כן הוא זקן או חולה או חלוש מאד מחמת איזה חולי. יז. בכל ימי חג הסוכות, אומרים בשחרית,

טעויות בתפילה יא. בליל חג אומרים בתפילה "אתה בחרתנו". אם שכח שהוא יום־טוב והתחיל "אתה", יאמר "בחרתנו" ואם אמר "אתה חונן" יגמור את הברכה עד "חונן הדעת" וימשיך אחר כך "אתה בחרתנו". ואם יודע שהוא יום־טוב וטעה בלשונו, יפסיק ויאמר

יעלה ויבוא בחול המועד ח. בחול המועד מתפללים שחרית כמו יום חול ומוסיפים "יעלה ויבוא". אם שכח לומר "יעלה ויבוא" ונזכר ב"ברוך אתה ה'", שלפני "המחזיר שכינתו", יסיים "למדני חוקיך", ויזכיר "יעלה ויבוא", ואחר כך יחזור וימשיך "ואתה ברחמיך וכו'".

יום טוב ראשון שחל בשבת ו. כשחל יום־טוב של סוכות בשבת ולא נוטלים את ארבעת המינים – טוב לקרוא בתוך הסוכה לפני תפילת שחרית בפרשת אמור מ"וידבר ה' אל משה" (ויקרא כג לג) עד סוף הפרק, שמדברים בעניין נטילת לולב

ליל סוכות בשבת א. נוהגים לומר "לכה דודי" וקבלת שבת, אך אין אומרים "במה מדליקין", אלא מתחילים "כל ישראל וכו' אמר ר' אלעזר וכו' תלמידי חכמים וכו'", קדיש "על ישראל וכו'" ומזמור של חג "הודו וכו'" למנהג הספרדים. ב. בתפילת