סיפר מרן הרב זצ"ל:
מעשה בארם צובא עם עשיר גדול ושמו ביז'וטו שפעם שמע דרשה של הרב בבית הכנסת שדרש כיצד בא היצר הרע בתחבולות לאדם להכשילו בכל מיני דרכים, וכי כל אדם צריך לדעת שהדרך הבטוחה ביותר לנצח את היצר הרע במלחמה היא על ידי לימוד תורה, ואין שום תירוץ שיכול האדם לפטור בו את עצמו מלימוד תורה, וכל מי שאומר ש"אינו יכול" אין זה נכון אלא שבאמת הוא "לא רוצה".
ניגש ביז'וטו לרב אחרי הדרשה ואמר לו "איך אתה אומר שמי שלא לומד תורה שה בגלל שהוא לא רוצה, הנה אני – באמת לא יכול, כי אני רוצה ללמוד אבל אין לי אפשרות כי יש לי הרבה עסקים, ואני חייב להיות נוכח בפגישות רבות לצורך העבודה, וגם אני יכול להגיע לתפילות כסדרם כי אני מפסיד…" ופירט לרב עוד כמה שהוא "לא יכול" והלך לדרכו כועס.
לאחר כמה ימים הוא נסע במרכבה שלו הרתומה לכמה סוסים חזקים, והנה בדרך הם רואים מרכבה בצידי הדרך שהתחפרה בעפר ובבוץ, ועצר העגלון לראות כיצד ניתן לעזור. משעצרה המרכבה ראה העגלון שהמרכבה התקועה היא של אחד השרים החשובים בממלכה, וסייע לדחוף את המרכבה כמה שיכל אך לא הצליח. בראות השר כך, בא לביז'וטו ואמר לו לבוא ולעזור כדי להוציא את העגלה מהבוץ, אך אמר לו ביז'וטו שהוא לא יכול כי הוא לא רגיל לדברים מעין אלה.
לאחר כמה זמן חזר השר לביז'וטו ואמר לו בתוקף אין לך ברירה אלא לרדת ולעזור כי אנחנו לא מצליחים להתגבר ולהוציא את העגלה מן הבוץ. בלית ברירה ירד ביז'וטו ונרתם למשימה, עד שהצליחו להוציא את העגלה.
הודה השר מאד לעגלון ושיבח אותו על מעשיו, ולביז'וטו – לא אמר כלום. שאל אותו ביז'וטו "וכי לי לא מגיע תודה, והרי אדרבה – אני לא רגיל לכך ומגיע לי שבח ותהילה על עזרתי?!". סטר השר לביז'וטו על לחיו בחוזקה ואמר לו "זה מה שמגיע לך! משום שבתחילה כשאמרתי לך לבוא ולעזור ואמרת שאתה לא יכול – שיקרת, כי הנה הראייה שהצלחת, ואל תגיד שאת לא יכול אלא אתה לא רוצה!".
הבין ביז'וטו שהיה זה אות משמים משום שהוא לעג לדברי הרב.
